|
וכי מה תשיב?
איננני יודע,
והרוח שורקת שיר לא מוכר,
ביין מחשבותיי ודימעותיי...
|
זה בסדר אמא,
זה בסדר אמא אני כבר לא אבכה,
זה בסדר אמא אני אמשיך להעמיד פנים שאני זה לא מה שאני,
זה בסדר אמא אני לא יפריע לך בחיך הפרטים,
זה בסדר אמא את לא צריכה לדאוג לי,
זה בסדר אמא אני כבר לא רוצה את עזרתך
|
לא עוד אושר,
לא עוד כאב,
לא עוד כלום....
|
ביום שעזבת אותי,
זה היה היום שהשמיים השחירו,
|
לילה,
אני עולה על גג ביתי,
הגלל גבוה מאוד
|
נגני לי רוח מגנינות איין קץ,
נגני לי רוח על ימים שעברו,
נגני בתוכי....
|
הכל מיתפורר,
הופך לאבק,
והדמעות זולגות,
בלוובות בכינורות.
|
|
|
פעם, כשהייתי
בכיתה ו' בערך,
אני זוכרת,
אמרתי לגבי על
איזה שיר של
אלתרמן: "פה
המשורר דיבר על
חיות, אך בעצם
התכוון לבני
אדם".
והיום, אחרי
מספר שנים,
אני פשוט
שואלת:
"ה א מ נ ם ? " |
|
