|
שלום רב ליוצרי הבמה.
אני ילידת רוסיה 1960,עליתי ארצה ב-1976.לפני זמן
קצר הרגשתי שיש משהו שרוצה לצאת ממני,ואז התחלתי
לכתוב שירה.
רוב השירים שלי הם על אהבה,זה הנושא אהוב עלי.
כותבת שירים ללחן ושירים אירוטים ורוחניים, כל מה
שרוצה לצאת מתוך הנפש מאפשרת לו לזרום בנהר הכתיבה
המקסים. עוטפת כל יצירה ברוך, מחבקת אל לבי קרוב,
אשמח לקרוא את התגובות שלכם על הכתיבה שלי וכמובן גם
להגיב לכם חברים. שיהיה לנו כתיבה פוריה.
אהובה נפלאה מושלמת
כן זאת את, ולא אחרת
אישה מקסימה נהדרת,
אהבתך את נותנת,
את תוכי את בוחנת
|
את חוזק כתפיו חשו זרועותיי,
ברגע שהצמדתי אליו את שדיי,
מוכנה להיות לנצח אתו,
על מנת להרגיע את נשמתו,
|
אם את חושבת שזו דרכך,
לברוך לשכוח אהבתך,
מה יביא אושר בשבילך,
יעלה חיוך על שפתיך,
האיר אור עינייך,
יסמיק לחייך,
התשובה היא יחידה
|
כמו מטאור חלפת מולי,
עטפת בלהבות אש את כולי
שרפת את נפשי בדקה,
עוררת בי עוצמת התשוקה.
|
את יורדת משמים
מרחפת על פני המים,
ונראית כמו מלאך
אך כנפיים לא רואים לך.
|
כן את אישה!
יפה ועדינה,
ועל כתפייה,
עומד כל עולמה,
את מחזיקה משקל עצום
|
הדמות, שראיתי בדמיוני,
הייתה אישה פרי חושני.
את כה עדינה ושברירה,
והופעת מולי עירומה לכאורה
|
ולפתע נפרץ הר געש עוצמתי,
והגוף כה רעד מחוויה תשוקתי!
את היית כעלה שאת גופי כיסה,
מעל פסגות ההרים רוחך פרושה
|
עבורי היא הדבר הכי מרתק.
כשאני לא לידה, חסרה לי פעימה,
וכשאני אתה, אין אוויר לנשימה.
מעוררת בי רגש ללא כוונה,
|
השמש שקעה בתוך הים,
הרגש אליה בכל רגע קיים.
כל דקה עולה בראשי דמותה,
יום לא עובר בלי להיות מופתע.
|
אם היה אפשר
לעצור לרגע את הזמן,
להקפיא זיכרונות נעורים,
שאת הנפש כל פעם מרגשים,
|
לחוש, שהכול סביבנו חי ופורח,
והרגש מתוך נפשנו לא בורח.
רוצים בידינו לגעת באהבה,
להכניס אותה ללבנו בתקווה
|
בלב אגם על המים
נמצא ברבור יפה כנפיים,
כולו לבן ורך כשלג,
ורק עיניו השחורות,
הן נוצצות ומשגיחות,
מסכנות המתקרבות
|
מהשורש הדם את לבי מציף,
הלב האנושי בפני גילי מחציף.
אנשים נהנים מצל ענפים ,
כלפי העץ אין קורט ערכים,
|
מה לומר לך אישה ילדה?
בך נושפת רוח מהאגדה,
מחזקת כל איבר בגוף
וגורמת לנפשך לעוף.
|
לכל אחד מאיתנו ישנה משאלה
לחלקם היא קטנה אך בלב גדולה
מה אפשר לעשות להגשמה?
לפתוח את עומק הלב ונשמה
|
להרגיש איך לשוני נפגש עם לשונה,
רך, נעים ומלא תשוקה.
השתלטה עלינו תחושה נפלאה,
מעלינו חיכו כוכבים בצפייה
לאן יגיע משחק התשוקה
|
בתוך מצולות חוויתי עוצמה,
כל גל שטף קונכייה עצומה,
מי שהופיע מולי הייתה אישה,
עם חשק לחוש מה טמון בנפשה
|
תחזיק ידי רכה בתוך ידך
תרגיש רוחי כל עת לצידך.
אני רוקמת לכבודך מילים
בגודל הן קטנות כנמלים.
|
נהנינו ממגע עדין של נאהבים,
מסרנו את נפשנו ביד אלוהים.
מה ייפול בגורל האוהבים?
אותם לא עניין באותם רגעים .
|
מביטים על החיים מלאים אבק
חוששים שהמרחק בין הרע לטוב ענק.
בלי לחשוב ולשקוע במחשבה
חושפים דבר נפלא לחשיבה.
|
לעולם אני איתך
עטופה עשן עמדת מולי,
בזרועות עדינות חיבקת את כולי.
בעשן סמיך בהקו עינייך,
|
היום אני ואתה בעולמות שונים,
אף פעם לא אשכח רגעים קטנים!
אתה זה, שלימדת אותי צעדים לחיים,
גם כשהיו לנו אי-הסכמות בנושאים.
|
בשנייה עטף השקט את חדר השינה
והמציאות חדרה אל תוך ההבנה,
בטוחה שצליל כה מופלא
ירגש כוכבים אל תוך הלילה.
|
אהבתי אותך עד כלות נשמתי,
האמונה באהבתך עטפה תשוקתי.
כך היה עד לרגע פרידה,
הבורא החליט לשים נקודה
|
לזכר עצמה השאירה נעל זכוכית
של אישה מיוחדת ומסתורית.
בעת שמביט בנעל המיוחדת,
עבורי זו הייתה מתנה מכובדת
|
טעם שדייך כעסיס תפוזים,
חשק לטעום בדקה מתיזים
חושק לגעת לנגוס מהפרי,
אישה מסקרנת ענף שברירי.
|
נערה דמוית ורד, עוברת בסערה
בלי לדעת דבר על הסופה שעוררה.
לא נרדם בלילות, חש את רוך איברייך
מתיקות הדובדבן ושלמות שפתותייך
|
היא עברה מולי
מבט עיניה רגש אותי,
נגיעה קטנה הזרימה בי חשמל
הרגשתי אותה קרובה אליי,
רציתי לגעת להרגיש את גופה
הרגשתי שאני עומד לידה,
כל הדם בגופי משתולל
|
|
ז'ורנל זה סוג
של נזלת, נכון?
(ג'ונסון) |
|