|
נוכל לפתוח את החלון מבלי שיהיה החוץ כפוי בבעלי דעה
ואז נוכל להיות חברים שלו סוף סוף
נוכל לשחק דמקה על המיטה באמתלה של חוסר מקום
|
שכבנו על הגב זה היה במקום שיעור הסטוריה
ניסיתי ללמדה לראות את החיידקים השקופים היא
לא הייתה עדינה מאד אבל בסוף זה הצליח
|
וטיולי קפקא עשיתי ומישהו הביט
עם האופניים הייתי מכאיבה לעצמי את הלב הייתי
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
בגיגול הקודם
הייתי זה שגוזר
את הפסטה.
דק-דק-דק הייתי
גוזר. קראו לי
לוצ'יאנו שגוזר
דק-דק (באיטלקית
זה הולך יותר
טוב, אבל לא
תבינו).
המאפיונר
הקומפולסיבי
ברגע מיסטי |
|
