[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 4948471 4948471
אל היצירות בבמה האהובות על פיי בישאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי פיי ביש
יליד 1980, חי במושב בצפון. כותב מזה מספר שנים.
מצפה לגרוע וחי את הטוב.
וכמו שנאמר :
"סבל יוצר אמנות ויצירה גורמת כאב.
 לפעמים אני מצטער על שאיני יכול לכתוב על אושר
 שאר הפעמים אני מצטער על שאין לי אושר לכתוב עליו"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ביום שהיא נסעה נפער בי חור. אולי חור זו לא המילה הנכונה
להגדיר את זה אז אפשר גם בור....
זה קרה בבוקר לאחר שהיא נסעה (בהסכמתי כמובן - ואת זה אני
עדיין לא מבין). כשקמתי מבואס עד אימה והחלפתי חולצה גיליתי את
הבור.
בהתחלה, זה היה לי נורא מוזר : דבר ראשון לג

נערה חייכנית שנראית לא רע בכלל ישבה לה לבדה אז החלטתי
להתיישב מולה, עם הגב לכיוון הנסיעה ולמרות שאני די שונא לנסוע
עם הגב לכיוון הנסיעה מפני שזה כמו לנסוע את כל איילון ברוורס
במהירות מופרזת אבל הפעם חרגתי ממנהגי והתיישבתי בכל זאת.

מדע בדיוני
לפני כמה ימים קניתי חללית. לא יקרה יותר מידי, מצאתי דיל
מצויין.
יד שנייה, בלי הרבה קילומטראז', מצב טוב, ממש מציאה!
במהלך שיטוטי ברחובות ניו יורק (התפוח הגדול) עברתי ליד חנות
שנקראה המצאות מטורפות (או משהו כזה).

הוא אהב את הבקרים. הכל היה שקט ורגוע.
ריח הבוקר,השמש שעוד לא הפצירה.
עד שהם פתחו את המכולת.

פעם ביום, ביום טוב פעמיים. הם מביאים לי קצת אוכל שנשאר
ובודקים אם ישלי מספיק מים....


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
I never felt like this before
I'm older enought and yet, feels like teenage boy

אהבה
את השמש ביום קודר
את הרטוב כשגופי בוער
הכל וכלום יחדיו
את החורף, הקיץ והסתיו

ארוטי
תדליק לי את הרדיו, או שתשים מוזיקה טובה ברקע
תתפשט לאט ואותי תפשיט בין רגע

יחסים
לחיות שוב פתאום בשניים
לקום בבוקר לראות עוד זוג עיניים

הכי קשה זה כשחושבים על זה
כששמך עולה מעל מסך כמו במחזה
את דמותך אני רואה מרצדת על
וזכרונות מן העבר עולים בגל

יחסים
מה את רוצה לומר
הכל כה מסובך
אני כבר לא חושב
זה אותי להפכפך

ראיתי את הסרט ומיד רצתי לכתוב
כל מה שהיה בו נראה כחיי מקרוב
רק המוזיקה שונה וגם השחקנים
התפאורה קצת אחרת, וזוויות הצילומים

אהבה
הישארי איתי הלילה
כי רק אותך אוהב כל כך
הישארי איתי ואל תמשיכי הלאה
כי לצידך להיות מוכרח

העט השחור רושם וכותב
מוציא מטאפורות מוציא ת'כאב
מביע אהבה, שנאה וצחוק
רושם ורושם ואי אפשר למחוק

כמו חיה שנדונה למוות
בכל פעם ירייה לכיוונה נורתה
והיא רצה בשבילים עקלקלים
מדמדת לאיטה

ככל שהוא רץ יותר הכאב הולך ומתגבר
וככל שהוא מעט,הוא פוחת כן הוא פוחת...

שיר ילדים
יוסי השתגע, כך שמעתי מהטלוויזיה את הקולות
יוסי תקף את אחת הפילות

אכזבה
הייחוד שבה שנעלם
השנתיים שחלפו כמו ככה סתם

שיר ילדים
ניסיתי לכבות את השמש
כמו כבאי שמכבה שריפה
לקחתי צינור חיברתי לברז
נתתי שטיפה

אבא, ספר לי סיפור לפני השינה
אחרת לא תירדם ילדתך הקטנה

אני כמו כלב ציד
שרודף אחרי טרפו
את כמו ארנבת
שטועמת את חרון אפו

מתרחקת מהאש ומתקרב שוב לאט לאט
לא מפחדת מכאב, לא מעשן - משום דבר כמעט

מיתר מתוח, זועק לשמיים
קול צורב, רועד בידיים
פורט עלי גיטרה
כמו שלא פרטתי מעולם
עוצם עיניים מדמיין שאני לא קיים

יחסים
תמיד את באה
כשהכל מתחיל להסתדר
תמיד את חוזרת
שרע, עד שזה עובר
בכל פעם שקצת קשה
אז יש לאן לפנות
ואח"כ את חוזרת
על אותן הטעויות

כמיהה
מקיץ מחלום,
דמותך שוב מתגלה לי
מקיץ פתאום,
מזיע וקצת רע לי....

שיר ילדים
שיחקתי היום במשחק של גדולים
מדדתי לאבא את כל הבגדים

פואמה
ממלכות אחרת, עם מנהגים שונים
באה לפנות ערב, בשייט מכיוון המצרים...

תחושתי
שחר מפציע
ואת עודך שוכבת עירומה כביום היוולדך

אהבה
בעיר האהבה אני איתך,את לא איתי
האורות סביב דולקים אך לא אצלי
בניינים מפוארים, גבוהי קומה
אנשים מסוקסקים וביניהם את מדהימה

ועכשיו שגשם עומד לרדת
אבל לא מעננים
ועכשיו מרגיש כאילו
ודורכים לי על הפנים

כשערפל יורד על העיר
ומסתיר כולה
כשערפל יורד על העיר
שוקטת ההמולה

כמו בפאזל את ואני
חלקים שונים בתפזורת...

אכזבה
איך תמיד אהבת את כל השגעונות שלה
הייתם ככפפה ליד עד שהתפרקה החבילה
ואחר כך שוב חזרת על אותה טעות
ואיפה הסקת המסקנות?, תחושת המציאות?

כשציפור רוצה לעוף היא מתרוממת לשמיים
כשציפור רוצה לברוח היא רק פורשת ת'כנפיים

אהבה
רוצה רק לך לנשוק
לחוש מגע שפתייך
רוצה רק לך לומר שאותך אוהב...

אהבה
שוב רואה ת'שמש
שוב רואה ת'אור
שוב מרגיש ת'אהבה
שממנה אני שיכור

תגידי את חושב שפשוט העיתוי היה גרוע?
תגידי את עוד שומעת את השיר שלנו בסוף שבוע?

הייתה לי תמונה
שנהרסה עם השנים
היא הייתה כל יפה
צבעונית, עם מסגרת מבפנים

אהבה
תמונה שעל הקיר
צל דמותך בצד הים
זוכר ימים כאלה
לא יהיו שוב לעולם

רומנטיקה
כל כך הרבה זמן חלף וכלום לא השתנה
אני ואת, הילד, אותה השכונה
אותם שדות ירוקים ועבודה שלא נגמרת
אותו שיר שחוזר על עצמו, כל פעם בתחנה אחרת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אז פיתחתי לי מן שיטה, כל בוקר אני ממציא לעצמי איזה חלום
קטן,
ואם מישהו יבוא וישאל: "חלמת?", אני אענה לו: "כמובן".
ואספר את הסיפור שחיברתי לא מזמן.

מבין כל קוראי המילים הללו
רובכם לא מבינים בכלל
העט רושם, הלב כואב (אך לא תמיד), ואתם קוראים אבל,
אתחיל בברוכים הבאים אל חדרי החדרים שבתוככי ליבי.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה
השמש בשלבי השקיעה מתחבאת מאחורי עמוד תאורה,
על שפת הים למרגלות ראש הנקרה.

טבע דומם
אל היצירה
שדה במושב... פסטורלי

טבע
אל היצירה
הסחלב בשיא פריחתו פותח את דלתו (לכבוד הצילומים)

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה




כל הלחץ הזה לא
בשבילי! אני לא
בנוי לסלוגנים!

ההוא ממקודם היה
צריך להקשיב
לאמא כשאמרה:
"תלך לקרבי!"
(במחשבה שנייה,
איזו מין אמא
תגיד דבר כזה?)


תרומה לבמה





יוצר מס' 692. בבמה מאז 6/10/00 10:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפיי ביש
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה