|
מאז שבברית המילה קראו לו עזרא כהן-ישר
עזרא תמיד הרגיש קשור יותר לעז מאשר לישר
הוא בחר תמיד בדרך הפתלתלה
כדי לגלות עוד פינה נפלאה
עזרא נולד בירושלים
גדל בבני עקיבא
נדד להודו, ירד למדבר, למד מחשבים
חי לפעמים בשלווה ובשנטי, לעיתים מחפש ריגושים
כיום מתגורר בזכרון יעקוב
בבית קטן וחלום רומנטי
עם קרן אחת בעולם הפרברים
וקרן אחרת הלוקחת אותו למסעות וחיפושים
ספרו הראשון "דנאי - לחיות אתך באהבה" יצא בהוצאת גל
בקיץ 2006
ניתן לרכוש את הספר ישירות ב www.live-in-love.org
(או בטלפון 0528:389684)
אני לא יודע כיצד הפכתי בדיוק מלוחם לטייל. במבט ראשון זה בעצם
כמעט אותו דבר. כתרמילאי תפרן אחרי שחרור אתה מגיע להודו
ומתחיל לסרוק אותה כאילו מדובר בלוחמה בשטח בנוי. המשימה למעשה
די ברורה...
|
שמעת את זה,
"עוד 20 שנה, מתחת לבלטות בבית שלך תמצא מטמון, ועוד איזה
מטמון, לפחות מליון"
|
"תנו לי נקודת התייחסות אחת ואתם בנפשכם תצבעו איתה את כל
העולם" לחש לו ארכימדס הטוב לפני שהוא הלך לישון.
|
"בלילה הם כולם חולמים אותו דבר", הוא הבין פתאום. "כל גבר
בעולם רוצה את אותה אהבה פראית ובתולית. לא משנה אם זה איש
עסקים בחליפת שלושה חלקים או סטלן על החוף בתאילנד. כולנו
בלילה רוצים את אותה ג'ין. להיכרך ביחד עם אותה חווה אימנו בגן
עדן של יער ירוק וחייתי."
|
את חג החנוכה חוגגים לאור נרות פשוט, כי זה הרבה יותר רומנטי.
|
"כל אשר יראך - יתאהב בך" הרהר המלך שוב ושוב והחל להבין את
המשמעות האמיתית של הקללה.
"זה פשוט בלתי אפשרי לבחור באהבה אחת כאשר יש כל כך הרבה
אפשרויות." הוא אמר בצער
"זה נראה כאילו שככל שיש יותר יכולת לבנות קשר ככה יש יותר
דרישות מבין הזוג הפוטנציאלי"
|
"אני איש הרשת", אמר ירון, "אני מקושר לכולם. מעביר אינפורמציה
מקצה לקצה. סוגר קצוות. מפעיל קשרים ומושך כל הזמן בחוטים. אני
נקשר בקלות אבל גם מאבד עניין באותה מהירות."
"נשמע מפתה", אמרתי.
"זה כמו מטוס קרב עם כנפיים קצרות, ברגע שהוא מאבד קצת מהירות
הוא נו
|
"גבירותיי ורבותי, מדבר הקברניט שלכם. טיסה 4323..."
הוא פנטז לעצמו את הרגע הזה. איך הוא מוביל אותה למערה שלו
העשויה אלומיניום תעופתי, איך היא תגיב כשהיא תבין שהיא טסה
במהירות דמיונית מעל לראשי ההרים המושלגים?
האם היא תזיל דמעה?
|
יש בית אחד בקצה ניו-אורלינס
שנקרא בית השמש הטובעת
גרים שם ילד שחור ואישה מופקרת
שבעיניה העצובות תהיה מוכרח להביט
אם תרצה לומר "הייתי אז בניו אורלינס"
|
ביום חמישי בערב חזר אלוהים עייף לביתו. "איזה כיף, עוד שבוע
עבודה מעצבן נגמר", הוא חשב לעצמו בפקקים הבין-גאלקטיים.
|
הוא רק צריך לעבור רגע קטן של פחד. להפוך לשניה לנקודת אור
ולהשתחל כמו קרן אור דרך קוף המחט אל העולם שמעבר.
היא הרגישה שהרגע מתקרב. היא העבירה יד שטוחה על הבטן ונשמה
נשימה עמוקה כאילו בשביל שניים.
|
"לאכול כל העוגה", נאנח פעם עובר אורח, "אפשר רק אם העוגה
מספיק קטנה"
|
היא אהבה את פסח
והוא את יום העצמאות
החגיגה בשבילה זה לשבת בבית עם כל המשפחה
בשבילו החופש היה לעשות מנגל בחוץ עם כל החברים
|
עוד 20 שנה, מתחת לבלטות בבית שלך תמצא מטמון, ועוד איזה
מטמון, לפחות מליון
|
גם לאלוהים קורות לפעמים תקלות מוזרות. הפעם, הוא פשוט יצר
אותו כדי להגשים את כל החלומות שלה, את כל החלומות הצבעוניים
שהיא חלמה אבל כל כך פחדה לממש.
|
היא ידעה שלא משנה באיזה סדר היא תשוטט בהיכל המראות, כשהיא
תגיע לבסוף אל הראי שלה היא לא תאהב את מה שהיא תראה שם.
|
"כולם רוצים לאהוב", אמרה האסטרולוגית בחיוך. "אז תחשוב לרגע,
אילן. אם כולם כל כך משתוקקים לאהוב איך זה שאתה מרגיש שעדיין
לא הצלחת למצוא אהבה?"
"את רוצה להגיד שכולם רוצים לתת לי אהבה. ואני פשוט מסרב לקחת.
אני לא מרגיש שאני מסרב למישהי."
|
הוא הלך בדרכים ונשא בפיו את החשובה שבסחורות. הוא הביא לכל
מקום את הדשן החשוב ביותר לכל צמיחה, את השאלה הפשוטה: למה?
|
"אמנם חשוב לדעת כיצד לבוא אל האחר", אמרה השמש, "גם אם תיפגשו
בסערה או תתקרבו בטפטופים, מה שבאמת חשוב זה לדעת מתי ללכת."
|
הוא חיפש את נערתו בין המאות שיצאו מההצגה בתאטרון הזוהר.
עשרות המוניות שדחסו לקרבן זוגות זוגות של מבלים מבוגרים
ועשירים הבהירו לו שאין לו שום סיכוי. הוא הלך לשירותים שטף
מעצמו את הזיעה הדביקה וריחות העשן. "לך תבין את העיר הגדולה"
הוא אמר לעצמו
|
קודם כל אני אגמור להוריד לך ב-emule את הסרט האחרון של דיסני.
אין לך מה לדאוג מתוקה שלי, לסבא שלך אין שום ייסורי מצפון.
|
איך אפשר להיקרא חג האור כשנמצאים ביום הכי חשוך בשנה. לא
מספיק הלילות הכי ארוכים גם דואגים שחנוכה הוא החג היחידי
שחוגגים כשאין ירח. תגידו באמת, נראה לכם ששמונה נרות עושים
אותי למואר.
|
"אישה, תמיד תבחר בנמר ולא בפודל". זו כל התורה. "אפילו אם היא
יודעת שהיא לא תצליח לאלף את הנמר, והפודל בא מאולף מהבית.
אישה תמיד תעדיף נמר". זה פשוט ככה. זהו חוק הטבע. זה טבוע
בגנים שלה משחר הבריאה.
|
מוחמד מאוד אהב את התקופה הזאת. לצאת לשבועיים חופש מהמוסך
המטונף שבגבול קריית אתא, להחליף את עשן האגזוזים באוויר הסתיו
הצלול, לטפס על העצים ולמסוק את הזיתים.
|
לבסוף, כשהרגיש האדם שתם הקיץ ושכלו כל הקיצים הוא החליט לעלות
להר לבקש את האש מידי האלים.
|
נישקתי אותה בכל מקום בגופה, העברתי את ידי בשערה. ניסיתי
שיקרה נס אבל במפתיע לא נבהלתי כשהוא לא קרה.
"לא תכבוש אותי חייל שלי?" היא חייכה אלי
"לא הלילה." אמרתי לה. "אני אוהב אותך, הלילה הזה אני הופך
מכובש לתייר"
|
בלי לחשוב איך וכמה הוא הסכים לבוא אליה לשבועיים. הוא שאל
אותה מה היעד הבא שלה. היא אמרה לו בלי היסוס, האנוי, ויאטנם.
|
אף אחד לא מעריך כאן כלום, כאילו הכל קורה פה מעצמו
|
כל מה שאת עדיין מצפה לו זה ליטוף עדין בראש, ליטוף של אהבה
|
פגשתי אותו בלב המדבר. הוא הופיע כמו צל חרישי בגבול שבין מעגל
האור לבין החושך הסמיך.
|
"שלושה מפתחות נתן לי אלוהים." הוא אמר לה כשצעדו לאורך הים.
|
"למה הוא לא מבין שהיום הנסיכות היחידות שצורחות על הגג לא
שבויות בידי אף דרקון. זה רק כמה בחורות היסטריות שבחיים לא
תוכל לקחת אותן בשבת בצהריים לראות את ההורים. הוא לא יודע שכל
הבחורות הנורמאליות כבר מזמן למדו איך לרדת ממרומי המגדל לבד
בלי לחכות לאף אחד?"
|
שלוש לחיצות, זה כל מה שהוא היה צריך כדי למחוק אותה סופית
מחייו. הוא היסס עוד שניה אחת לפני שלחץ על "אישור". הוא צחק
לעצמו כשההודעה "מוחק רשימה" הבהבה לרגע על המסך הזוהר של
הסלולרי הזעיר שלו. עכשיו הוא ידע שזהו, גם אם הוא ירצה הוא
כבר לא יוכל לראות אותה
|
היא גדלה על שביל המטיילים. ילדה וייטנאמית קטנה עם עיניים
חומות, שיער שחור וחלק ואף פחוס.
|
הוא גר שם כי אלוהים אמר לו לעצור. לפני שנים רבות שיח איברהים
יצא מביתו בארץ רחוקה, אסף אל חיקו נערה חולמנית ויצא לטיול
ללא הגבלת זמן.
|
"האדמה לא תעזור ללב שבור" אמרה הפייה "הלב כבר התקשה מספיק".
"גם מים רבים לא יוכלו לשטוף את הכאב." הוסיפה פייה נוספת
"המים ישאו אותנו הלאה אבל לא ישכיחו מאיתנו את השורשים שמהם
צמחנו"
"הלב כבר נצלה באש די והותר. לא נוכל לרתום את האש בשביל
לרפאו"
"אז מה נ
|
"צריך להתעקש ולא לוותר", הוא ענה לה במבט ישיר, "זה תמיד אותו
סיפור. אותה מלחמה, אותו מאבק". הוא אחז בידה, היא נדרכה מעט.
"יש תמיד צד אחד שמתבצר ומתחפר בהגנות שלו, אבל אף פעם אין לו
סיכוי אם הצד השני עקשן מספיק". היא הוציאה את ידה מתוך ידו
אבל הוא הניח אות
|
היא אף פעם לא הספיקה לשקיעה. זה פשוט לא הלך לה
|
לכל תושבי העיר, הכפר ובעיקר לדרי העיירה. הנה נאום יום
העצמאות שלא שמעתם על הבמה המרכזית
|
במשך דורות רבים ראו מחפשי הדרך בחומריות את הניגוד לחיי הרוח.
בדורות האחרונים קמו תורות חדשות המנסות לשלב בין השניים.
כיום, כל מי שמחפש דרך רוחנית בוודאי שואל את עצמו כיצד לגרום
לכסף לבצע את התפקיד שהיינו רוצים לצפות ממנו לבצע בעולם
הרוחני.
|
אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
|
|
החיים הם כמו
בושם יוקרתי.
הם נראים נחמד
מבחוץ, אבל
בפנים יש בהם
משהו מסריח. |
|
