[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 140276320 140276320
אל היוצרים המוערכים על ידי איוב כהן
"אין לך מושג היכן נוגעות בי מלותיך"...... (מ.ש.)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ייסורים
עם שחר פלט אותה הים דוממת. כמו נרדמה על החול שכבה סתורת
איברים. מחכה לנסיך חלומות שיעיר. סימן לא היה בגופה חסר
החיים. הם לא טימאו בה, הזרועות, גם הנסיך לא היה שם.

היפרדות
ז'ואל, עיניים תכלת, שיער נערי קצוץ, עור שזוף, בבגד ים זעיר,
מול עיני המשתאות משילה מעצמה את פיסות הבד ובקריצה משובבת
חושפת מערומיה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
ירקותו
ברגבי עפר מתבוססת באוושת מוות

רומנטיקה
אבוא אליך - אמרת
בשמלה לבנה אבוא

געגוע
אביב, אהובתי, קראתי לה
בהזיות של ליל
אביב שלי ועין לי בוכה

הרהור
ובאו לי אגדות, להיות בחלום
נסיכות בהן, חמה, במסילות רקיע

בדידות
והבדידות, מותחת אבריה
חיוך ארסי תשלח
אל מחשכים
גם אור כוכב ידעך עם צעדיה
בעת תצא לצוד לה
בודדים.

וכלו הידיים לעצור בשמש
וזרימה בנהר, לסכור

אהבה
אייך, אשר שפתיה לא ידעתי
אך לוהטות הן
על שפתי ככבשנים
גם הד מצליל קולך
עוד לא שמעתי
אך מתגלגל הוא באוזני
אלפי צלילים.

כמיהה
כי ימים רבים מתנגנים לי כיסופים
לבוא אל הקול המייבב

עצב
על הימים אני מצר, האבודים

אהבה
אל תפני מבטך, אהובה
בלכתך
רוצה את עינייך
לנצור
רכותן של שפתייך
באדום להבה
השאירי איתי מאחור.

אהבה
אני יודע את אשר
שם בלבך
בערבות בדידות
שמעתי את בכיך.

געגוע
בוכה אתך, געגועים

געגוע
בלי אות כתובה ומילה
סדין קמוט, מספר לי היותך

יחסים
כי אין מקריות בעולם - בשפתיה לוחשת -
וראיתי אותות
כי יש בידך, לי לתת
והיה בי מבט, אל ידיה רכות
לי מגשת
מתת עלומים, על טס ולא אבקש

כמיהה
באשמורת, כטיפת מים חיים, אחדור בך
טיפה ועוד טיפה
אתמיד לנטוף

בדידות
בים הבדידות
שסבב לו
שקע בים הסוער
אי בודד
שהיה ידידנו
שרק חיפש לו חבר.

יחסים
מטאטאת שאריות היותי

ייסורים
מי הנפש העקודה באהבים ירטש

אהבה
ראיתיה
במקום, בו תמו מילים, עמדה

הרהור
גם נהי מתפתל, עלי צוואר נכרך
אדיש חונק, כמו רק עניין של מה בכך
על כף מונח
ואף לא נאנח.

קצרצר
שבוי בבכיו של ענן
אט בעקבותיו אלך

ארוטי
בשירת דבורים באתי לך, כנוע

געגוע
כי בגעגועי
מעל גדרות שמיים, תחמוק

יחסים
גם אם ציפורן
חדה
תחדור
תטביע שריטה
ותקרע
את העור

עצב
בדם עריות לטוהר
צבעו בך צבועים, לטבוע

ארוטי
בצפורנייך,
על עורי חרצת מחברת שורות

עצב
ודקר האתמול
אומר בלותי...

ארוטי
חוט מבויש מול מחט
סוררת
ממשיך לחזר
חולם להשחיל
ומחט שנונה
על תשוקה מתגברת
אומרת לחוט
שישוב אל הסליל.

תר אל פנייך

כמיהה
במסרק אצבעותיי
בשפעת תלתלייך, כתרים סרקתי לך

בדידות
חיבקתיו, כמו את עצמי חיבקתי

הרהור
ראיתי מת, שעזבו הרוח
יבש כחול מדבר
ומרוקן
שלו כל כך
כמו שכב לנוח
שרוח באפיו, אמרה לו
עד לכאן.

אלוהים
יושב מרום, הנח גרזן
וצא מן הענן
הבט על עם סגולה
מסכן
ומה גרמת כאן.

אהבה
בשורת אביב ירכיה, להתגלם בתוכה

עצב
כל זר ברחוב שקראלי
הושטתי יד
לעברו
את דמותך, הוי אבי
לא ידעתי
הלכתי, ידעתי
אותו.

אהבה
שם, שרועים על הדשא הירוק
הקשבנו.

ארוטי
בטלטלות אגן טבעות הטבעת בו.

אהבה
וילון היה לי חזיון, נע במשב תועה
ודימדומים היו

עצב
והיה בי הקול, כברק אשר מצליף
כמאכלת אש לגעת

אהבה
תראה מה גרמת
הולם בי
לב מיוסר וכואב
אותיות אדומות
הוא מורח
טעית, בדם
הוא כותב.

בברך נרעדת
על הארץ כורע

כמיהה
ונבט בי ניצן, מקרוב לך לדעת
נושקת
ועוטף געגוע
עם קול אורלוגין מתקתק
ומלאך הזיות
חיזיון מביא לי, פרוע
ואת בחיקי, יפתי
וזרועי, תחבק

הרהור
חורקים על צירי זמן
ואין מנוח.

ארוטי
רואה גלים של ים
עיניים תכלת
עושים משגל ענוג
עם חול חופים
קדימה ואחורה
ללא הרף
ברוך ובערגה הם מלטפים

עצב
קדים באת, לצרוב בבשר

אהבה
לא אשאל הנסתר ופשרו
איך צלבו וקצרו
מרחקים
רק ידעתי אדם ושברו
ואישה בדרכו
וראשית ומגע של חיים.

אהבה
לא היה זה הרוח
שהרעיד מיתר
ולא גרגר אבק דקיק
שלעיני חדר
זו את אשר יופייך פרץ
כמאורות
וחום ידייך ששבר
מחסום דמעות.

אהבה
גוף אדם, שבור שפוף מאכזבות
תלמים צרובים
על לחיים נפולות
ויד מושטת מאי שם
מוחה דמעות
וקול לוחש, אני איתך
רוצה להיות.

אהבה
לא בתאוות בשרים ידעתיך
ולא פרפורי אביונייך

בדידות
חשיכה כיסתה באורות הדולקים
על השולחן, כוס ריקה

אהבה
ברכות ידייך, תכי שבר פרמת
מלב מיוסר

אהבה
נרעד כעץ, שמלטפת בו הרוח

אהבה
ובוכה המיתר
מעומקו של השבר
בלב מפרפר
מול סורג נעקר
שרוח החופש
נושב מכל עבר
מביא בשורתו
של עולם לא מוכר.

ותכמוש הרוח ותרפה

אכזבה
הנעול בסבך ערוותך,
ירכייך המתהדקות, כפיסגת הר נבו

עצב
והיו העקבות, כחיי אשר חייתי

אהבה
בפרפורי אגן ידעתיך
נכנעת

עצב
משוטט בנבכי גוף מצולק
קיטונות אפלים מלאי תהפוכות

הרהור
שולחת לך
את הרוחות הקרירות, הנושבות בשערי

יחסים
מה לך משכב
ומה לך חלציים

עצב
לעיתים, אור נהר, גם שמץ צחוק שמעתי

וקולו
כקול המלאך בעקידה מרעים:
אל תשלח ידך בנער(ה)

אכזבה
אל הרוח קראתי
מצאת חמה, עד סהר

געגוע
ודמותך, לחלוחית בעין זולגת

ארוטי
באת
וגלים ידעת להלך בי

אהבה
שבתי אליו, ספסל גינה פשוט
מיותם היה, כחלום אשר חיפשתי
ורק שיברו היה

כמיהה
ואני
רוצה פעם להציץ פנימה
אל אישונייך לבוא

געגוע
מחוגיו, על גחון זוחלים

געגוע
רק קול מצהלות נעורים
כבר לא היה

אהבה
ולא היה שם הסבך, ולא היה שם האייל
רק אש אהבתי אלייך

כאב
ילד קטן עקור ועצוב
מביט לאחור אל ביתו העזוב
הנפש קרועה ובלי קול מתחנן
בעיניים זולגות לאחור מתבונן

קצרצר
ערבה בוכייה, נטועה על פלגי מים
והייתה לי, בבואתי בה

אהבה
בשרעפים באת
מרקדת צלליות באור סהר
לוחשת ערגות

יחסים
השמיים היו מכוסים אותך

יחסים
מחלצותייך
מסך נפרם על במת ערוותך

יחסים
את מבטה המזוגג, איני שוכח

עצב
מכל עבר עגורני צריח
גרדומים אורבניים לוקחים נשמתה של ארץ

שכול
בדממת חלל שעזבו רוח

כמיהה
ציה עונותיה
מתאווה כארץ חרבה

ארוטי
והיו לי צופייך כטל
ולא ארווה אהבתך
כי היית לי
כדבש הניגר, מנחת מלאכים

עצב
באדנות יהלך אנוש
מכתיר עצמו מלכות על חי וארץ
דורס, בוזז

אהבה
כי בריחות צופי אהבים
היה הקול
ועל שיאי פיטמה זקורה
התנוסס הנס, נרעד
אומר תשוקות
ותום

אהבה
בשירת כוהנים אהיה לך
וציווי לא היה

געגוע
תמונה אחת
מחייכת אותך

כמיהה
בלכתך, בא הסתיו שלא בעיתו
וצינה באה ושלכת נתנה ידה בירוק

געגוע
בארץ געגועים אתהלך

יחסים
ואולי,
בראשיתה היה לה סופה

ובא היגון להלך בארץ
וחמד לבי

אהבה
ולא אחזת תפוח בידייך, לפתות בי


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
רוק

שפתיי אשר ידעו את שפתותייך
אינן פוסקות
ללחוש את שמך




אל הארכיון האישי (192 יצירות מאורכבות)
ואם כולם
קופצים

סימן שיש משהו
טוב למטה
ואני אומר גם
אני אקפוץ


תרומה לבמה





יוצר מס' 2510. בבמה מאז 7/4/01 10:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיוב כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה