[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 342967513 342967513  
עינדור


אל היוצרים המוערכים על ידי עינת דוראל היוצרים המעריכים את עינת דור
אנחנו גרים בפיסגת הר עם נוף מדהים ביופיו.
כל בוקר אני הולכת לכיוון הצוק,
וזורקת כל מיני דברים קטנים כמו: נעליים, חלקי
מכוניות, בקבוקים או כל דבר אחר ששוכב לו בסביבה.
זה פשוט הפך אצלי להרגל, מין דרך להתחיל את היום.

את כל זה אני עושה לפני שאתה מתעורר, כדי שאוכל
להרגיש שמחה יותר שאני למעלה, כאן, איתך, מוגנת.

ועכשיו מאוד מוקדם בבוקר, כולם ישנים ואני שוב על
הצוק המוגן שלי, עדיין זורקת דברים ומקשיבה לרעשים
שהם עושים בדרכם למטה ועוקבת אחריהם במבטי עד שהם
מתנפצים. אני מדמיינת לי איך הגוף שלי היה נשמע,
מתנפץ לו על הסלעים, אם כשהוא ינחת, העיניים שלי
יהיו סגורות או פתוחות.

על כל זה אני חושבת לפני שתתעורר כדי שאוכל שוב
להרגיש מוגנת פה למעלה איתך...

ביורק
שיר שתמיד התחברתי אליו




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
דיאלוג
נעמה (מבלי להסתכל) - "האמת היא שאני מנסה לכתוב עליך. איך אתה
מסביר את זה? הרי בהתחשב בזמן שבילינו ביחד היה אפשר לצפות
שאני אוכל לשלוף משהו בקלות...

אגדה על ילדה שהייתה כל כך קטנה שההורים שלה היו צריכים להאכיל
אותה עם פינצטה וזכוכית מגדלת, הילדה שהייתה כל כך קטנה רצתה
מאוד לשחק עם שאר הילדים אבל הם היו גדולים וגם כשרצו לשחק
איתה לא הצליחו.

הגענו לסוף האגם ושם ג'פרי הסביר לנו שההיפופוטמים כמעט לא
יוצאים מהמים אבל אם במקרה הזכר אלפא שלהם יוצא אז חייבים לרוץ
מהר לעץ הכי קרוב והראה לנו שכל עץ מוקף בגדר נמוכה שההיפופוטם
לא יכול לעבור. עמדנו קרוב למים, מסתכלים על ההיפופוטמים
ונדהמים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
אם תרצה לראות את השיניים המושלמות שלי
תצטרך לגרום לי לחייך

ביקורת
אולי נדבר
ואולי לא
אולי נתנשק
ואולי לא
אולי נצחק עד שתכאב הבטן
ואולי יבוא פתאום מישהו ואני אלך איתו

יחסים
גע בי, רק תיגע בי
רציתי לומר
ולא ידעתי איך

כמיהה
הייתי רוצה לפתוח
את חדרי ליבי הכמוסים
לחרוץ את ליבי
כמחרשה את אדמת השדה
להפוך ולגלות
כל רגב נסתר

געגוע
פותחת אלבום של תמונות
רואה שם אותנו
פנים מצחיקות

נזכרת לאט במראות
ואיך בשבילי נתת מכות

מצב
איזה דיכאון שוטף
חבורה של עכברי העיר
במרוצה אחרי זנבם
כולם עייפים
מרוטים
חסרי כל
ובעיקר
חסרי שקט

מצב
עמדתי מול עצמי במראה
עמדתי מול עצמי במראה וקיללתי
קיללתי את עצמי במראה וראיתי.

אהבה
רוצה לרצות אותך לתמיד
יודע שלא יכול

אהבה
רוצה להיות כל דבר יפה שאתה
מסתכל עליו,
רוצה להיות כל דבר שאתה
אוהב.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ככה באמצע השוק, באותו יום שבו חשבונות הבנק של שנינו הוגבלו,
תפסת אותי ואמרת "את יודעת מה, לא אכפת לי שאין לי כסף בחשבון
אם את איתי"


לרשימת יצירות התסריט החדשות
נעורים
סוכות שנת 1988, הסרט מתאר מאבקים חברתיים של ילדים בכיתה ד'
כשבמרכז העלילה נעמה נגד אביעד המסית של הכיתה.

קצר
זקנה
את יודעת, אני פעם הייתי פסלת,
אהבתי לפסל ולא היה אכפת לי מכלום, על הכול ויתרתי
ועכשיו... למרות שהרופא אומר שאני טפו טפו טפו...
בת כמה אני נראית לך?


לרשימת יצירות המחזה החדשות
האקסית נראית כמו קומקום שרתח, צועקת על עמית

אקסית: תכבה כבר את הדבר הזה!!!

בובה: תכבה את הדבר הזה!!!


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
לויקטור
הקלפטומן,
אני הבן של דליה
מזור ואין לנו
שום שולחן משיש!


תרומה לבמה





יוצר מס' 35690. בבמה מאז 21/5/04 21:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעינת דור
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה