| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 הכעס ייעלם - תבוא האדישותהזעם יעבור - יישאר הכאב
 היי בחור, עכשיו תכעס, אני לא דואג,
 כי אחר כך תתאבן.
 
 
 אחרי שנים של כתיבה למגירה והטרדת חברים,
 הגעתי להטריד גם אתכם.
 
 
 
 | 
 וכשתבואיאכתוב לכבודך שירי אהבה
 מגואלים בדם.
 
 | 
 | עצוב להודותאבל אני לא אמות מחר
 
 | 
 | שי שאל אותילמה אני הולך למקומות העצובים האלה
 
 | 
 | וככה לא נכתב.מסעיר, מלא רגש, קצבי ולא נכתב.
 
 | 
 | מגיע השלב שבו אתה מתרגל לצעקות.זה לא לוקח חודשים או שנים,
 אפילו לא שבועות או ימים,
 חצי שעה.
 
 | 
 | שוב לילהושוב אני לא נרדם
 וזה לנו לילה שלישי כבר
 ועוד ארבע שעות אני קם
 ולא נרדם
 
 | 
 | הילדים שהיו סביבי גדלו ונעלמואו שסתם איבדו עיניין.
 קריין מעצבן ברדיו ממלכתי
 מתאר את חיי כמשהו שיגרתי.
 
 | 
 | אתה עומד למעלה, מניף ידיים,מרגיש את העור מתפורר.
 
 | 
 | בוכה ברכבתומישהו מולי יושב
 
 | 
 | לא,מה פתאום?
 אין שום קשר למצב
 
 | 
 | מעטה קשיח אלבשכלום לא נכנס
 
 | 
 | שירה חדשה נכתבתבמערה החשמלית
 
 | 
 | ורק בגלל שנאת חינם חרב בית המקדשובגלל שנאת אדם אחרב בסוף אני
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | אם אלהים לא היהרוצה שצפרדעים
 יעופו הוא היה
 נותן להם
 שורשים
 
 
 
 
 ראשן אמביציוני
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |