|
כל ראשי נמצא רק בעולמי
עולמי הקטן שופע שמחה
מלא אנדרנלין ואף אחד לא יכול לגעת בו
|
"יש לנו את כל הלילה"
היא לחשה לי בעוד פעימה
כשקלטה שאני מתחיל לפחד
מפחד לאבד את ההרגשה
|
איך כותבים הייקו
בוא ואלמד אותך
משחק הברות
|
זוכר איך האמנתי בך?
בתמימות דעים ?
הייתי קטן
הנחתי פתק בכותל
|
אם זו נפשי
אפתח לה דלת
אקבל אותה בחיבוק חם
אראה לה שיש לה מקום
|
לשקר אינני יודע
העבר בהווה נותן תשובות
האמת מוציאה אותי חלש
בפני אנשים שבאו לשמוע
|
אני רוצה שנזדיין
זה מה שאני רוצה ממך
זה למה בזבזתי את כל הזמן שלי עלייך
כי חשבתי שיש לי סיכוי לשכב אתך
|
בהתחלה הם יחייכו
ואחר כך אתה תבכה
בדרך הביתה הם ירמו אותך
ינסו לקחת ממך את כל הקלפים
|
זה כבר ממזמן לא שירה
זה פשוט וידויים
פשוט מקום לשפוך את הלב
לשפוך את הנפש
|
הגורל עשוי
להתשנות ברגע
הכל תלוי בך
שיר הייקו
|
הכל במסגרת המחלה כבר כמעט עשר שנים
מעביר את שנות העשרים בעינויים
מכרתי את נשמתי לשטן
ולא קיבלתי את הצד שלי בעסקה
|
זה ייגמר בדם :
זה ייגמר בדם
והאבן מושחזת
מכה אחת לרקה
|
אני יושב ולועס צ'יפס
בודק שאף אחד לא מסתכל על העוני שלי
שותה מים מהברז בשירותים
מהברז החלוד ההוא שכולם נגעו בו
|
פתאום פרצופים נראים זרים
יום אחד אתה מתעורר בבית של ההורים
יום אחר מזדחל אחריו
קשרים במוח נפרמים
|
הוריי מתעסקים במציאות
בזמן שאני מתעסק בחלומות
שואל שאלות
מתייסר
|
מה אתה מנסה לומר לי
מה מונע ממך להיות ישיר
הרי אתה כל כך ישיר בדרך כלל.
תראה אותי אני יושבת כאן לפנייך
|
כאן מסוף הדרך
אני יכול להביט על העולם מבחוץ ממרום גילי המופלג
ולהגיד שהייתי
ונשמתי תתגלגל הלאה
|
עברתי ליד אדם ברחוב
שישן בשק שינה
באמצע ההמולה
וכולם חלפו על פניו
|
זה לא נגמר אין לזה סוף
כבר נהיה מאוחר ואני עדיין רוצה עוד
ממך ממני מהעולם
אני שם את הקלפים על השולחן
|
הכף נטויה
משקל העתיד יחזיר את הזמן לאחור
לתקופות קדומות
נושנות שנשכחו
|
חזרתי הביתה
להורים
אחרי שלוש שנים בקיבוץ
חזרתי הביתה
|
שיר געגועים למי שמעולם לא זכיתי לפגוש
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אם אין אני לי,
תמצצי לי.
פרבי זועם. |
|
