|
 137750276
אייל פגסוס
סופר ביכורים החי בעולם המלא בפנטסייות
יליד שנת 1971 (בציר משובח ללא כל ספק)
אינו מחזיק בתואר או בוגר איזה מוסד ידוע כל שהוא
ולמעשה אינו בוגר בכלל אלה העדיף להשאר תמידית בגיל
טרום מצווה
בסוף שנת 1999 איבד את חברתו האחרונה לצמיתות ומאז
מתנזר לחלוטין מחיי האהבה, הסקס ותאוות הבשרים,
(אלאק מתנזר.... אף אחת לא מוכנה להיות איתו, ממש
עצוב)
כותב שירים לעת מצוא ואוכל תותי עץ בעונה המתאימה
חובב שסק בשל וסברס בצל
בנאומו האחרון אותו נשא בפני עצמו בזמן ישיבה מכרעת
על האסלה, טען כי העולם הינו מקום פשוט למדי וקל
להבנה, למרות שהוא עצמו אינו מבין דבר וחצי דבר.
באותו נאום מסעיר הצליח להגיע להסכמה נדירה עם עצמו
כי הסתיימה הישיבה ועליו עתה לקום מהאסלה. עם סיום
תהליך הורדת המים ועד ימיינו אלה הוא מסרב בכל תוקף
להפגש עם עצמו בטענה מופרכת כי אינו מנהל משא ומתן
בלי תנאים מוקדמים (חברה למשל).
לפני מחצית השנה נקלע לסכסוך גבולות עם עצמו בכל
הנוגע למקום ישיבה ומאז מסרב בכל תוקף לשבת בחוסר
מעש והחל לכתוב סיפור פנטסייה רחב יריעה.
קריאה נעימה!
בכל רגע נתון אני מחפש אהבה
|
אם בשדה מערכה מר ועקוב מדם
את חייך תניח בכף ידי
|
גרמת לי לגשת אליך
גם כשלא החזרת מבט
|
לפעמים אני נשבר ונופל לשחור
|
עורי ארץ, עורי!
כי באה עלינו מלחמה
|
טול, מלך אנשי היער, הוליך את החבורה חזרה אל השביל בו פגשו
בסול ואנשיו, שביל צר, בו לא יכלו להלך יותר משנים זה לצד זה.
למרות כי הליל כבר ירד השביל הואר כולו, כאשר התבוננו בני
החבורה מעלה ראו כי העצים התוחמים את השביל כוסו בעשרות פנסים
קטנים
|
הארבעה האיצו בסוסיהם לאחר שחלפו בשערי העיירה לנודה, קצין
המשמר בשער הזהירם מפני כמה חבורות של אורקים המסתובבות בשטח,
"היו רבות כאלה", אמר, "בחלקן טיפלו הסיורים של הצבא, אך אינני
יודע אם בכולם. היזהרו לכם".
|
עוד יגיע היום שבו הכל יהיה נכון
עוד יגיע היום בו נאמר אחד לשני רק דברי שלום
עוד יגיע היום בו נסתכל על האחר ונחייך אליו
עוד יגיע היום בו נבין אחת ולתמיד מי אנחנו ולמה אנו כאן
קוראים נכבדים
לפניכם סיפור פנטסייה זה הפרק הראשון מתוך שישה שנכתבו עד עתה
|
|
|
הזמן עשה את שלו
- הזמן יכול
ללכת. |
|
