[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי איל עובדיה

לרשימת יצירות השירה החדשות
עוד שוקעת השמש בים
ובינות עננים זיו זורקת
וצלי כבר אינו עוד מוטל
אך דמותך בלבי אור נוסכת

שכול
והאת מכסה / והחול נערם
וסימני רגליים / טבועים באדמה
ומתחת להם / תנוח בן אדם
ולא תרגיש / עוד אבן נערמה

וזה לא רק השקט שפשה כאן לפתע,
כמו קולך שנדם ולא שב עוד,
והלמות לבי אף היא לא תפר
אם לא היא, אז במה הם חיי?

ילדים אנחנו ולא יותר
ילדים נשארנו, זה הזמן התבגר

אלוהים
אני מביט בעינייך היפות גם כך
אף ללא הברק של דמעות שעומדות
מביט וחושב - האם את יודעת שמחר אני אלך?

מה היא יודעת על מגע יד קרה
איך ברגע אחד
היא פתאום נמסה
כשליטפתי אותה ומחיתי דמעה
עיניה סיפרו לי,
שעודי בלבה

אני מחכה לך (השנים נאספות),
מחכה (בעיניים כלות),
עת תבוא תלטף שיערי
תלחץ את ידך בידי

מה שנתת לי אדמת מכורה
נשרף ונותרה לי אדמה חרוכה
בה השארתי חלום, שארית של תקווה
וחיוך שמהול בקורטוב אכזבה

בדידות
ופנייך עצובות, הן ראו כבר את הכל
ואני ראיתי רק מרחבי זהב של חול

עכשיו את צועקת ומעירה את המתים
אני בוכה בשקט
את מכאיבה לי כמו סכין

כמיהה
הוא זרע בדמעה, ונשאר שם בוכה
בשדה הנטוש נלחם בארבה.
הוא עיבד את השדה כל ימי חייו
את פרות התבואה הם קצרו בכליו.




"נו... אז נכון
שהילד מהפרסומת
לחסכמים ממש
מעצבן?
ונכון שאתם
הייתם מתים שלא
לשמוע אותו?
אז טוב שאתם
מסכימים,
ותזכרו-
בינתיים שמים
אטמים!
)


אט"א- אטמי
אזניים בע"מ


תרומה לבמה





יוצר מס' 17866. בבמה מאז 11/2/03 0:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיל עובדיה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה