[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אייל לב-מלאך

אל היוצרים המוערכים על ידי אייל לב-מלאך
מילים ללא עכבות, ללא תחתית, ללא עור.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זה שנים שרק דבר אחד מרדים אותי. אתם יודעים, יש אנשים שסופרים
כבשים, יש כאלו שמאוננים, יש כאלו שלוקחים גלולות שינה, יש
כאלו שסתם נרדמים ואה כן, יש אותי. אני נרדם רק תוך כדי כך
שאני מדמיין את עצמי יורה באנשים עם רובה צלפים מגג.

הוא כבר מת מזמן, היא עדיין מצייתת לו והיא כבר לא ילדה. היא
התיישבה על הספה הישנה והצליבה רגל על רגל בהתרסה. אח, אילו רק
היה רואה אותה יושבת כך כאשר היה בחיים.

והנה, בתוך היגון המעושה, ראש אדום, תלתלי אש, עור חיוור,
עיניי תכלת תופסות לשבריר את עיניו השחורות ומרפות.

הכל עלה ארבע וחצי שקל ואפילו בא עם המחזיק מפלסטיק שעוזר
לחתוך חתיכות נאות של נייר דבק לפי הצורך. באמת מתקן גאוני.

הומור
אני ואסף לוץ ישבנו האחד מול השני על כיסאות פלסטיק מעוצבים
בתוך קניון מעוצב שותים קפה מעוצב בכוסות מעוצבות ונוגסים
בעוגיות חמאה מעוצבות. הרבה זמן שלא נפגשנו וכעת החלפנו חוויות
על החיים שכל אחד מאיתנו עיצב לעצמו . . .

"אתה באמת כלב מטומטם, אה?", שאלה רטורית המופנית לכלב דני ענק
שמנסה לזחול אל מתחת לשולחן בגובה של צ'יואווה נכה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אספה אותי אליה שמחה
שולחנה ערוך כל טוב, בפיה שירה

אלוהים
הו מגבון לח
אתה הוא אלוהיי

החזקתי אותו בין ידי
קטן, מפוחד

מי שומע אותך

החלטתי ללכת לפסיכולוגית
בחרתי באקראי מרשימה
ככה
כי כולם הולכים?
כי קשה לי?
כי היו לי סוגיות לפתור

מדוע
ההיסטוריה ואדם
לא מקריבים אותי
קורבן?

בעוברו מאחורי האבן
נבלע המשורר
ונהיה ולו לרגע
חלק מהסלע

והיא אפילו לא בוכה
הדמעות יבשו כולן בשואה
מביטה על ידיה המקומטות
חרושות עשרות שנים של אהבה

להבה זעירה על שולחן
זיקפה של נר בישן
מחממת פניו ופניה

פזמון
לו הייתי פודל
קטן וחמוד
עם פונפון בסרט
בצבע וורוד

היא עברה דירה
לעיר הגדולה
עומדת מעל הכיור
עם כוס
קפה שחור
מרגישה אומללות מכאנית.

הייקו
על המדרכה יש גוש קקה בגוונים

ואני
הזונה של עצמי
ניסיתי

ביום שבת
הוא הוריד לעצמו את אוזן שמאל
עם סכין סטייקים . . .

בדידות
מילאתי את ביתי הדק בפרחי פלסטיק
בשלל גוונים
עציצים ואדניות של פטוניות סגולות, כחולות וארגמניות
כלניות אדומות

מביט על הנוף ורואה רק נוף
מביט על כפות ידי ורואה רק ידיים
מביט על זיפיי ורואה רק זיפים
מחרבן בלי לקרוא עיתון
חושב על אוכל והולך לאכול


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
המסגד מעוטר במצחו בחצי סהר מוכסף על רקע שמי התכלת.
עננים לבנים מסוככים על היושבים מתחתם.




אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
כל מי שדביל
וטמבל אלי
לפרטי!!1




צ'ט במה, מאוחר
בלילה


תרומה לבמה





יוצר מס' 10788. בבמה מאז 25/2/02 21:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאייל לב-מלאך
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה