|
היי אני אייל יליד 88 וגר באיזור הקריות.
השירים שלי נובעים משיעמום כשאין מה לעשות פתאום יש
לי מוזה לכתוב,סתם ככה מוזה לא תהיה לי.
תהנו
אט אט בשקט בשקט חדלו אנשים מלכתם
אט אט בשקט בשקט הלכו נערים אל מותם.
|
ה' היום שומע גם כשלא עצובים,
אז נגבי דמעותייך ותתחילי בחיים חדשים.
|
אתה מאוהב אתה לא שם לב
דברים כאלה מגיעים מהלב.
|
אתה לא אוהב, אתה שם לב?
אתה רק גורם לה להרגיש ת'כאב.
|
אם תנסי בכל ליבך להציל את מה שלידך
תוכלי גם את להינצל מתוך מסך הערפל, שעושה רק צל.
|
מרים תמונה מבודדת,
איש ניצב ליד באר,
הבאר כבר מרוקנת
והאיש את דעתו כבר לא אומר.
|
אך עכשיו לא נותרו פה עוד אנשים,
לא הספקתי לשאול מה עושים
כל נדודיי לא שאלתי את עמיתי עד מתי?
לא נותרו פה עוד אנשים,
|
אל תשקר ותראה שהכל אליך חוזר
אתה לא חבר פתאום שותק ולא מדבר
הכל יקרה כל-כך מהר,
|
לצאת, להשתחרר, לשבור את כל המחסומים והחומות.
לשתוק, להתנזר, להסתכל שוב בעיניים אדומות מדמעות
לא יכול יותר להיות כזה.
|
מותק אל תשכח שאני פה לבד כל-כך,
חשוך לי ועצוב, מחכה כבר שתשוב.
|
כמו ניצן שמסרב לדעת ששנת בצורת כאן
|
הקצף שובר שתיקה,
הרוח נושאת ברכה.
הדגים שרים בקול
כמה כיף לגדול, בים הגדול!
|
|
|
פעם היה איש
כחול. הוא גר
בבית כחול, ישן
במיטה כחולה,
צחצח את שיניו
הכחולות במברשת
שיניים כחולה.
היה לו ראש כחול
ושיער כחול. יום
כחול אחד הוא
נסע במכונית
הכחולה שלו,
ופתאום ראה
בצידי הדרך
הכחולה- איש
ירוק. הוא עצר
לידו ושאל:
"תגיד, איך זה
שאתה ירוק?"
אז האיש ענה לו:
"אני? אני
מסלוגן אחר" |
|
