|
אייל חביב נולד ב1984. מאז ועד היום ניסה להתחבב על
כולם. ולכתוב.מה יעלה בגורלו? אף אחד לא יידע
ואני ממש אפחד, אבל לא ממש, כי אני לא אראה את זה, אולי אתבדח
על זה עם חברי האמריקאי, וחברתי הקוריאנית- אמריקנית. " עומד
להיות פיצוץ שם למעלה" הקוריאנית תחייך, האמריקני יוסיף איזו
בדיחה משלו, אני לא יודע מה בדיוק.
|
"כשאתם שולחים משלוח של הר"י אז אתם לפני כן נותנים להם בנות
לתענוגים, אוכל ומחזיק מפתחות עם הסמל של המדינה."
|
הוא זוכר את הפעם האחרונה שהוא היה מאושר. זה היה ממש לפני
שנפרד מחברתו. הוא השתעמם. האושר משעמם. הוא הסתכל כל פעם על
חברתו, וידע שזהו- הוא מאושר. יותר טוב מזה לא יכול להיות.
|
אני רוצה שתדע שאני לא רושם את זה כדי שאתה תראה את זה, אלא
היא. כי אני קצת מהכל. כועס, מקנא אוהב מתגעגע, אבל מפרגן,
מאושר, רוצה שהיא תהיה מאושרת.
|
ואצלך? גם לך יש חלק ממה שיש לרועי. החלק הזה שחושב לעצמו: אני
אוהב את עצמי כל כך.
|
הוא רק בשנות ה20 של חייו וכבר לא בטוח שהוא חי. רק חושב,
מהרהר, לא מרגיש. הוא פוחד שכמו שקרה לו כשקרא על גורל
משפחת בואנדיה, שהשושלת שלה מסתיימת, והוא התרגש, אבל לא בטוח
שבאמת שהתרגש, אלא רק כאילו, והוא אפילו קצת בכה, ואז חזר
לעסוק בחייו, הוא פוחד שכך
|
|
|
שמעת את הקליק?
נשבר לי הלב.
-רופא האזניים
שהפך לקרדיולוג,
בבדיקה שגרתית
של פציינט. |
|
