|
עד הסוף!
אבל קורה בהחיים
לוקחים אותנו למקומות שונים
|
זוז, זוז, אל תישאר
שם יהיה הרבה יותר
|
עוד יקום האדם שיסתכל
לגורל בעיניים
ויצחק
|
בלי קנאה בעיניים פקוחות
אל הים אל משב הרוחות
אל עקבות צעדינו בחול
|
היא יודעת שבנינו אין כבר
שום דבר חדש
אבל תחזור אלי מחר
|
אין ברירה, זה לא הולך הפעם
אתה עוד תבין כשתתבגר
ועד אותו יום לא תדע עוד צער
ילד אני לא מתכוון...
|
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
