[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 275935197 275935197  miklat6

אל היוצרים המוערכים על ידי אייל בר-אוןאל היוצרים המעריכים את אייל בר-און
"אובדן התמימות בצל סכנה ואני שוב חוזר על אותה
מנגינה.
שמיים שחורים מעל עיר של מתים, אף אחד לא מסתובב עוד
בשבילים ישנים. אז לילה טוב, לפחות תחשוב קצת על
טוב. כי הם מודאגים, הם לא מבינים, אתה יודע עכשיו
שזה הם אשמים"
כל השירים שאפרסם כאן גם מולחנים, אך כיוון שאין
באפשרותי להקליט, לא בבית ולא באולפן, בדף זה יש
(כרגע) רק את הטקסטים של השירים ולא את השירים
עצמם...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
תכירו את יסמין.
בחורה בת 17, אבל מרגישה לפחות כמו בת 22. וגם נראית ככה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
כאן זה לא החיים
כאן זו ארץ אחרת
זה עולם דימיוני עם חוקים משלו

מתיימר לומר הכל
אך לא אומר בעצם כלום

כמו כל ילד קטן, הראש מלא חלומות
ההבדל היחיד הוא שאצלי הם לא נעלמים

כאן הכל נגמר
תסתכל סביבך
אתה כל כך לבד
יש לך רק אותך

תסתכל על עצמך מבחוץ
אתה לא תאמין לאדם
שהפכת להיות

זה היה הסוף
זה כרגע ההווה
ואין יציאה, ואין הפסקה.
אין שום שעון שמורה על שעה

כרטיסן מחייך לו חיוך מאולץ
מחפש לעשות חור על עוד פצע פתוח
ואנשים נוסעים בלי לדעת לאן
לא מסתכלים לאחור, רק עפים עם הרוח

כשתהיי מבוגרת, עם בעל וילד
תסתכלי לשמיים ותראי את פניי
תזכרי שאהבתי, תשכחי שכעסתי
תפתחי את החלון ותשמעי את שיריי

בחוץ כבר חשוך
הכל כבר נגמר וכולם רק מחכים למחר
ליד פנס אחד, עמום, בקצה הרחוב
עומדת ילדה, מקווה, שיהיה יותר טוב

שמיים נפתחים
שוטפים, רוחצים שעות את הרחובות המוארים
זוגות זוגות, נוטשים את הרחובות לעבר הבתים
ורק שלך כל כך ריק

זו שעה מאוחרת, אך היא לא נרדמת, מחכה לאהובה
יש דפיקה בדלת והיא מפחדת, אולי זה אהובה

הלוואי שזה מזמן מאחורייך
והלוואי שזה שובר לך את הלב
למרות שמת שכבר תמשיכי בחייך
אני גם קצת מקווה שזה כואב

אני רוצה לדעת
איך זה מרגיש
להיות שלך

היא שוב מחייכת אחרי יותר מידי זמן
ואומרת שמחר יהיה יותר טוב
בעינייה יש ניצוץ שכבר מזמן לא נראה כאן

זה כבר כל כך הרבה זמן
שלך זה כל כך מובן
שאין לך מקום

הסתכלי לי בעיניים ותראי שזה נכון
כבר יותר מדי זמן אני לא יכול לישון
וזה רק בגללך

לא אבקש שתתפשרי
לא על זה, לא בשבילי
רק אבקש ממך לזכור
אני הולך בשביל לחזור

הם רצים בחשיכה, מחפשים מלחמות
שם בתוך המארב הם מוצאים מטרות
העולם מסתכל לו ושותק
והאוייב עומד שם וצוחק

רק הלילה, רק אותך
לא ביקשתי הרבה יותר

את הורסת את עצמך
בלי לשים לב, בלי להרגיש כאב
את הורסת את עצמך

זה כבר כמה לילות, באותה השעה
אני קם מסיוט מכוסה בזיעה
לא נחטף, לא נרצח, אין שם משהו אלים
רק את שם. והוא. בין סדינים לבנים

בקרוב, יהיה לי קצת שקט
בקרוב, אני אקבור את הכל
ואז לא יכאב, ואז לא ישרוף
בקרוב

ברחובות העיר הזאת
בה לפרט אין משמעות
אינספור פנים, ללא שמות
עוברים, חולפים כך על פנייך

כמו נרקומן אני צריך ממך מנות קבועות
לשאוף אותך הכי עמוק, היישר אל תוך ריאותיי
מסניף, מזריק אותך חזק אל תוך מחזור הדם
וכמו סמים טובים, גם לך, יש תופעות לוואי

פזמון
יום אחד תתעורר ותסתכל במראה
תגלה שעברו כבר 20 שנה
תשאל את עצמך איך הגעת לכאן
ולאן לעזאזל, נעלם לו כל הזמן

היא הבל החן. היא שקר היופי.
למביט מבחוץ, אין בה שום דופי.

הבוקר עלה והגמד התעורר, משום מה היום כואב לו בפנים
חוץ מכמה בעיות אצלו הכל בסדר, אך משום מה הוא מרגיש שנגמר לו
השעון

הזכירי לי עוד פעם
את יופייך שנעלם לאט עם השנים
ותזכירי לי רק לרגע
איך זה מרגיש להאמין בך ללא היסוסים

נגמר הזמן, תגיד שלום
כבר יותר מדי מאוחר בשבילך
להתחיל לחלום

הייתי רוצה לחיות יותר בריא
לראות יותר רחוק, לחשוב יותר חיובי
להיתמם לשנייה, שתישבר השגרה
ושמחר אתעורר למציאות חדשה

מי יודע איך קוראים, לילדה שכיבתה לי את כל הכוכבים?

היא ישבה בכיתה, שקועה בעצמה
והם שם בחוץ, מחפשים הרפתקה
אין לה הרבה חברים והיא מרגישה בודדה

זוג עיניים כחולות, דבר הן לא חושפות
הן נשארות חתומות כמו ספר ללא שום סוף
ומבט כה עמוק, תבהה בו שנייה ותשתוק
רק תרגיש איך הוא חודר לכל עצם בגוף

היה היתה בארץ רחוקה באחת האגדות
ילדה יפה עם שיער כהה ועיניים דומעות
הייתה קמה בזריחה, אך זאת לא אשמתה שהיא כזאת
הייתה יוצאת לה לעת ערב, מביטה אל האופק בעיניים דומעות

השירים לא ישנו את העולם
הם רק יתנו תמריץ לאנשים

מאז שהלכת, חלפו כבר כמה שנים
ואני לא מפסיק לדבר איתך בשירים
זיכרון היותך לא נותן מנוחה
אני משאיר כוס קפה, שמחכה רק לך

אני יודע שטוב לך
אך יהיה יותר טוב איתי
כי רק אני אוכל לתת לך
את כל אשר תבקשי

זה הכל בעיניים, שאלות ותשובות
אל תפתחי את הפה, את תפלטי רק שטויות
שיכורה בדרכך ויפה כתמיד
אדישה למגע, נאמנה לתפקיד

תחנקי את הדמעות, תסתירי כל כאב
אני יודע מה מסתתר מאחורי חיוך גדול
אל תסתכלי לי בעיניים, זה יותר מידי כואב

מה צריך אדם חוץ ממגע
של יד חמה בלילה קר
למצוא בגוף זר קצת נחמה
ולהירגע לזמן קצר

היא נותנת הכל ולא מקבלת דבר
בסופו של יום שום דבר לא נשאר
אז היא פותחת חלון ונושמת עמוק
היא לא תגיד דבר, היא כל כך טובה בלשתוק

תנשום עמוק, תיסע רחוק
תפסיק לצעוק, תלמד לשתוק
תברח למקום שבו תלמד לאהוב
ובסוף תחזור ותגלה, שהאושר תמיד היה כל כך קרוב

לצאת מכלא הבינוניות
ולהיות סוף סוף שלם עם עצמך
זה כל מה שביקשת

בשעת בוקר מוקדמת
בקרון רכבת חולפת

כל פעם שהוא פה
אני כמו
לא קיים

הימים חולפים וכלום לא משתנה וכל דבר שקורה
אתה בטוח שכבר עשית את זה
ושראית את זה כבר ושהכל אותו דבר
שבעצם אתה שר כל הזמן את אותו שיר
חוזר על אותו משפט שאתה מכיר
על אותה שורה. אתה יודע שכל יום הוא אותו יום מהתחלה

בשבילה זה לא רק שיר, זאת המציאות
בשבילה זה או לספר למישהו או למות

תן לעצב לחלחל לאט מתחת לפצעים
זה לא עוזר, אבל זה ממכר, לאט לאט תתחיל ליפול

תן לי עוד יום, עוד דקה, עוד מחר
תן לי עוד רגע, לפני שנגמר

מי יגיד לא למראה שדייך?
ומי לא יבוא כשתפתחי את שערייך רק בשבילו?
מי לא יבוא?

כלום כבר לא מספק
אתה בכל יום מתרחק
ממה שפעם כל כך רצית להיות

השמיים זהים בכל מקום
והירח הוא אותו ירח
זה רק אתה שמשתנה
ומעצמך כל יום עוד קצת בורח

היא כל כך השתנתה, כמעט לבלי היכר
אם רק הייתי יכול להחזיר את הזמן לאחור

הסרטים לא עזרו ומה עשו השירים?
המצב החברתי עדיין על הפנים
כולם רוצים לחנך, אך אף אחד לא יודע איך

זה כל כך פשוט
במרחק נגיעה

זה כבר כמה ימים שאני לא נושם
היא לקחה לי הכל, אני לא זוכר מהו שמי
ובלילות לבנים, חשוכים, אני מרגיש קצת אשם
אבל זאת היא שהלכה, וזאת לא אשמתי

עברתי לתל אביב
איש לא רואה, לא מקשיב
וכבר שכחתי כמה טוב זה להיות לבד

תחושתי
ועוד יום עובר
ומה קורה איתך?
בזמן האחרון השעון מאחר
הזמן לא לצידך

לא לקח לי יותר מכמה רגעים
להיפטר מכל זכר ממך
ייקח לי ודאי עוד ימים ארוכים
להפסיק לדמיין את דמותך

תסתכלו לשמיים ותראו
אין שם אף אחד ששומר עלינו הלילה

אלו ימים קשים מבחוץ ומבפנים
בכל שירי חוזר אותו הפזמון
את הלכת וכיבית לי את כל הכוכבים
ונגמר לי הזמן כאן, איתך, על השעון

משק כנפיים מהדהד בחשיכה
צעקה מהדהדת בחלל הזמן
ציפור הנפש שלי פרשה את כנפה
ציפור הנפש שלי מחפשת מפלט ישן

קופידון בוכה ואני רואה
וזה כל כך עצוב לראות אותו בוכה

זה היה רחוב בלי סוף
הוא הסתובב שם בלילות
חיפש אחר תשובה לחייו המיותרים

תן לי בראש
תן לי בלב
רק אל תגיד לי שאתה לא אוהב

רק רציתי להגיד לך
שאני חולם עלייך שבוע
את שם גם כשאני קם

אין ולא הייתה ולא תהיה לי תשובה
ליותר מידי שאלות שרציתי לשאול אותך

כתובות על קירות מייצרות מציאות
חוק נלקח לידיים ביתר קלות
המונים מתאספים, הגבולות שוב נחצים
אין כבר איך לגשר על כל הפערים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יצאתי לחופש הגדול האחרון שלי. אם יש כזה דבר בכלל חופש גדול.




"לפעמים אני
מרגיש.. כאילו
שאני במצב
דינאמי"


תרומה לבמה





יוצר מס' 48056. בבמה מאז 13/2/05 11:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאייל בר-און
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה