|
אבן-בוחן
כל מיני ריחות, קולות, מראות ולחשים
ניגנו עליו כמו היה אורגאן חשמל.
הוא נתן לשמש, לרוחות, לאנשים
אבוד כל כך כמו תינוק שלא נגמל.
אני מתעורר. השעה 3 בלילה. אמצע אוגוסט והלילה חם ומהביל. אני
מזיז את הראש ומרגיש איך הכרית שלי רטובה מזיעה. גם הכרית שלה
רטובה. אני שומע אותה מתייפחת בשקט. אני יודע שהיא שוב חלמה
עליו.
|
זה מתחיל בהלמות שמיים מתקדרים.
זה דוקר במסדרונות החשוכים של המוח,
שלדים חיוורים שוב פסעו אל מעבר לסף ההכרה.
|
לא כואב לך
שאני ככה
נוגס ממך חתיכות?
|
דמנו לא הוקז על מטרה גדולה,
לא ניצבנו אל מול הסנה הבוער ונשבענו אמונים.
כבר לא נהיה מגש.
|
הזקן,
עם עיניים של כלב רעב.
|
הופעת לי פתאום.
עם ריח של קיץ
מה ראית בי,
אינני יודע עדיין.
|
באור הזה,
שעולה בלי רחמים
|
כאן אני השחקן הראשי וגם מנקה המדרגות.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
סופרמן לובש את
התחתונים על
המכנסיים בגלל
שאם הן היו בתוך
הטייטס כשהוא
היה טס זה היה
נכנס לו בחריץ
של התחת ואז כל
מערכת ההיגוי
שלו היתה
מתחרפנת אז הוא
החליט שאין
טעם...
ושתדעו שזה מזה
קורבן ללבוש
תחתונים בחוץ...
ועוד על טייטס! |
|
