|
אני משתמש באתר לבקשתו של המשורר נדב בן מיכאל,
שמבקש לא לחשוף את זהותו. לא אשא כל אחריות לשיריו
של המשורר הגדול ממני. שימו לב: לנדב בן מיכאל לא
מפריעה שום ביקורת, ואני - יבגני קמינסקי, רגיש אליה
מאוד.
That day a feast was in the hell,
|
בחדר שלי הכל מפוזר,
כאילו היתה מלחמה.
בין חפץ לחפץ נתקע לי עכבר,
הוא שר לי סיפור אהבה!
את כל הספרים: רעים וטובים
דחפתי לחדר אחד.
פותח אלבום, רואה צילומים,
בהם מצולמת רק את!
|
יום נגמר, בא אחר,
איש מוזר לא מדבר.
הוא שותק ורק חושב עליה.
אין לו כלום, רק תקוה,
שיהיה עם האהובה,
והוא מחכה, יוצא לרחוב ושר
על העולם כזה מוזר!
|
אל תהי לי לכינור ונבל:
מיתרים פרוסים בעצמותי,
אל תהי לי לשמחה וסבל:
אהבה מזמן ויתרה עלי.
|
יצור קטן מאוד מודאג
מבוקר עד הערב:
מדוע הוא בגוף של דג,
כשבליבו הוא כלב?!
|
מילת אהבה ראשונה
שוקעת בצליל געגוע,
כאילו היא עוד ממתינה,
כאילו שואלת "מדוע?"
|
"אל השחקים אני צומח ומביט:
הרחק מעל ישנה תקרה מהזכוכית."
- גרעין חשב והתבדח - "לא נורא:
היא רחוקה... אף לא קיימת התקרה!"
|
כשרועמים התותחים,
"המוזות" לא נחות.
להן פי מאה החצים,
פי אלף קורבנות.
|
|
|
בפקס.
בפקס.
ארבע הזדמנויות
שונות, שעות לא
אחידות.
מחקרון.
זמן קריאה,
תיקון, משלוח,
עיבוד, הקלדה
ועדכון שרת.
זמן מת.
זמן פציעות.
דומה כי מחקרינו
מצביעים חד
משמעית על
המסקנה הבלתי
נמנעת שלאחד
שמאשר את
הסלוגנים יש
פקס בשירותים.
(הבלתי מזדהים) |
|
