[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עצ דובדבנ
הבגדים משקפים את האדם.
האקדח מדגיש את הטמטום

ICQ 20850648 20850648
אל היוצרים המוערכים על ידי עצ דובדבנאל היוצרים המעריכים את עצ דובדבנ
אני, אנוכי ועצמי הלכו לים
(אין קשר)

הדובדבנ נשתל בירושלים, עיר הבירה ושם גידל חיבתו
למוזיקת מטאל, רוק, הארדקור ורוק אלטרנטיבי! איזו
מוזיקה קטלנית!
חוצמזה העצ הזה חולה על אוכל מכל הסוגים (חוצ מבשר
כמובן) והתחביב העיקרי שלו זה לבקר במקרר.
הוא לא עצ אלים, ונגד התעללות ופגיעה בחיות בכל צורה
שהיא! לא לשכוח שהוא לא אוכל בשר.
(קשה לו לדבר על עצמו בתור הוא! אבל הוא מתמודד)

אז לעצ הזה די משעמם בחיים, אם אפשר להגיד שיש לו.
הוא די שונא בני אדם, ודי שונא כסף. הוא מעדיף לשבת
עם עצמו על החוף באמצע ליל ירח מלא ולהקשיב לגלים
מתנפצים בעוד הוא זולל איזו פיצה האט עמוסה גבינה
ופטריות.
(עדיין מעצבן אותו לדבר על עצמו בגוף 3! ועדיין
מתמודד)

רוב הדברים שהוא כתב נפלטו החוצה ברגעים של אי שפיות
זמנית, שנמשכת די הרבה זמן! עד היום למעשה. הוא לא
ממש מומחה לכתיבה אבל מה אכפת לו, הוא כותב בשביל
לכתוב ולא בשביל שמישהו יקרא אח"כ. אבל תרגישו חופשי
לקרוא ולהגיב כמובן. אין כמו דיעה אמיתית כדי לשבור
את רוחו של עצ.
(זהו נמאס לו לדבר על עצמו ככה, הוא מחליף למציאות)

ועכשיו לפני שאני אקלוט שכתבתי פה סיפור חיים שלם
אני אסיים ביסודות החיים: מושלמות איזון והרמוניה.
אני תמיד אומר - כוונו לרצפה, תפגעו בירח.

הצטרפו לאגודת גרינשיט ולאגודה נגד התעללות בתפו"א.
נא חתמו פה, פה, ופה והשאירו מס' טלפון, מס' כרטיס
אשראי ומס' חשבון. בתודה אגודת תנולנו"כספ.


נ.ב: הוא לא עצ אמיתי

<<========================================>>

כיום, העצ נטע שורשיו באדמה.
הספיק להתגייס, כמעט להשתחרר על נפשי [הקב"ן הזאת,
יש לה בעיות בראש] ולעורר חמתם של כל רס"ר/מפקד
בתחומי צריפין, רמת גן ואיזה בסיס חצי קרבי מעבר לקו
הירוק.
כמובן שלא יצא לו להיענש אי פעם. מי יודע, אולי בגלל
שהוא מספיק נדפק.

הכשרון שלו דהה עם הזמן, או לפחות מה שהיה לו.
יחד עם זה דהה השגעון ודי נגמר לו הכוח לחייך,
וכנראה שגם סיבות הוא לא מוצא יותר.

אבל אל תדאגו לו, ב2008, כשהוא ישתחרר מהצבא כנראה
הכל כבר יהיה בסדר.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
בננות של חוסר אמונה, צומחות לאיטן בגינה. לידן צומח פיל
וורוד, והפיל קצת מוזר. אם מסתכלים מקרוב רואים שזה לא פיל
בכלל, זאת גם בננה ועוד אחת וורודה, והכי מוזר בננה כ"כ גדולה
שאפשר לחשוב שהיא פיל...


לרשימת יצירות השירה החדשות
קינה
אלו הם הנופלים, מתו למען מלחמה שאינה שלהם.
אלו הם המתים, נפלו למען מטרה שאינה אמיתית.

אהבה
..וכשאני אתעורר
תשכבי לצידי בחיוך
חצי ישנה חצי אוהבת..

אכזבה
יושב בחושך ובוכה
מזיל דמעה על העולם...

עצב
והדמעות פשוט עומדות בעיניים
מחכות לצאת בשיטפון
ואת מנסה איכשהו להחזיק אותן בפנים
ובאותו זמן מקווה שיצאו כבר

...ועל כוכבים נופלים
אי אפשר לסמוך
כי הרי נפלו מהשמיים
מפני שהם בוגדים...

אהבה
ובאשר
לעד יכבו כולם
תישארי את שם למעלה
מחייכת בתמימות על העולם
ומסתכלת פה למטה

...נמשך בין הניגודים ועדיין עומד במקום
האויב הוא בעצם חבר, שבא לעזור
והאהבה היא בעצם אויב, שהופך לשנאה
ושניהם ביחד הופכים לאתה...

אותך תמיד אהבתי
עדיין אוהב
למרות שלא ידעת,
אף פעם לא שכחתי
למרות שאת אותי
אף פעם לא אשכח...

פארודיה
השמש מחייכת אלי בבוקר, כאילו קוראת בשמי
הירח קורץ לי לפעמים, אולי הוא מעוניין


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אמונה
...וממש כואב לשמוע על השמאל הבוגד,
שחושב שלהרוג
ערבים, את החוק זה נוגד...

'אל תדאג, מתישהו תבין שהכל לטובתך' הם אמרו. בדיוק כשהחליטו
על גזר הדין. לא שאלו אותי אפילו פשוט אמרו וזהו. אבל לא נורא,
הרי זה בשבילי. זה לא שהם עושים את זה כדי להתחמק, כדי לא
להודות בטעות או להשתיק אותי...

ייסורים
...שמעתי פעם כשמחייכים מרגישים טוב בפנים, ושוכחים מהכל פשוט
הופכים שמחים...
...לא נורא תמיד יבוא מחר, יבוא עוד איזה בוקר של חיוך מאולץ
ואף אחד לא ישאל ואף אחד לא ינעץ מבט...

יסורים
המילה מוות רובצת בראשי כמנסה לצאת ולממש עצמה.
אני נלחם בה ותומך בה בכל כוחי, כרוצה שתעטוף אותי ותעזור לי
לשכוח.

הרהור
זה היה ביום בו השמיים איבדו מצבעם. הכחול הנוטף הפך כמעין
אפור מעומעם ונטול ברק.
השמש זעקה מבעד לערפל השמיימי וניסתה בכל כוחה לשלוח קרניים
קלושות דרך הסדקים.
ביום זה ממש איבדתי את כל מה שהיה חשוב לי, איבדתי אותה.

יסורים
מרגיש את הבכי זורם בגופי, עומד ומחכה שאשחרר אותו
כמו זכרון כאוב מתחבא, מנסה לפרוץ החוצה...

אמא...
כן?

למה?

מכתב
חדרת לנפשי כפי שחדרתי לגופך,
וכשהוצאת את הלהב הכאב פרץ החוצה בהיסוס


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אולי נועדתי להיות לבד, נפש בודדה.
אולי קיבלתי כבר מספיק ועכשיו עלי לתת.

...לאיטו הקול נובל ברקע ובמקומו צומח קול חדש, קול חזק, רועם
והרבה יותר מציק. זהו קול שונה, אחד מאלה שאתה לא בטוח שקיימים
וגם כשאתה נוכח לדעת שכן עדיין מרחפים בבטן פרפרים של ספק...

חושך, נופל עליך כמו אחת ממכות מצרים. חושך פתאומי ומוחלט, אבל
לא מפחיד. חושך רגוע, אחד מאלה שאתה יודע שיעברו אבל באותו רגע
לא ממש מעניין אם האור ידלק, פשוט חושך וזהו...

פשוט כאב לו ללכת לישון, אבל הוא חייב.
הוא חייב לעצום עיניים ולחלום.
לחלום על עולם אחר. עולם לא מושלם, ללא זריחות מושלמות וללא
שמיים כחולים.




אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
למה אני חי?








הדלאי למה ה 17


תרומה לבמה





יוצר מס' 1928. בבמה מאז 16/2/01 0:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעצ דובדבנ
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה