|
הגלגלים נוגעים בקרקע. מחיאות כפיים. הקברניט מודיע - נחתנו
בשלום. הוא מודיע את זה בעברית. איזו הקלה, אני בארץ הקודש
המחורבנת.
|
כן היום זה היום. זהו היום הראשון של שארית חיי, כמו שאומרים.
ההחלטות נעשו, הכספים שולמו, החרדות הצטברו, והגיע הזמן. אל
תדאג, אני אומר לעצמי
|
דלת מכונית נטרקת. נפתחת. מסיבה, בלאגן, אורות, ערסים ולא
בהכרח בסדר הזה. היא עומדת בצד, נושפת את העשן של הסיגריה כלפי
מעלה. היא מדהימה ביופייה. כל בנים בפאב המצחין מסיגריות
מגניבים מבט אליה כשהם חושבים שהיא לא רואה. היא רואה את כולם.
|
כשהיום יפה כל הצבעים עזים וחזקים
מרגישים כאילו הכל יהיה בסדר
|
|
|
רגע, ומה עם
דמויות סלוגנין
מומלצות?
אמא אדמה, לא
מבינה לאן פני
הבמה? ולא פחות
לאן פני הדף
האחורי, שלא
לדבר לאן פני
העם הזה אשר
יושב בביתו
ומאונן אל מול
פני בימתו
הפרטית. |
|
