[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
פשוט איתי



לרשימת יצירות השירה החדשות
איך את לא מבינה
מי החכם, התם והמטומטם
אני זורק לך סולמות
שתרדי מהעץ עליו טיפסת

ביקורת
ובלילות הקרים לחבק חברים
שמזמן הפכו אחים ומשפחה
להגיע לקצה היכולת ומשם רק לטפס
להרוויח את הזכות להיות גאה בעצמך.

כמיהה
נמאס לי להתאמץ
לומר תמיד את המילים הנכונות
אוהבת אותי כמו שאני
עוד משפט שלא קיים במציאות

כמו בכל יום שבת סביבות אחר הצהריים
יצאתי לטיול בפארק הלאומי
בדיוק מעבר לעץ הברוש שסומן מזמן שלי
באפי עלה ניחוח... אח... איזה ריח אלוהי!

יחסים
גינת אלוהים הקים הארכיון
בדפיה של מחברת
ועל כל ירק ופירות המחשבה
ביקש אל שורותיו יצירת מופת אחרת

סוף הוא רק סוף
אלו שסופם התחלה
פורטים על מיתרים
של אנשים אחרים

יחסים
כמו נץ חגת מעל גופי השרוע
הסתיימה תקופתי מלך השבט
הרעל מציף את דמי הנגוע
לעולם לא אומר שאני מצטערת

תחושתי
עצב מהול בכחול מלנכולי
עוטף ורידים בוערים בכוח
מאיימים לפרוץ את הגוף
ולצאת להפיץ סיוטים

ביקורת
לאן הוא ממהר האיש
אשר רצה לראות ולהלביש
את השדופה, בשמלתה הולכת יחפה
והיקפה, נושר ברוח הספקים בשירותים

אהבה
צובר עוד מספרים
כל יציאה עם חברים
דייט או שניים לא יותר
לא רוצה להתפשר!




לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל


תרומה לבמה





יוצר מס' 80639. בבמה מאז 18/3/08 23:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיתי ברזילי
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה