[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אנדי ורהול אמר שלכל אדם מגיעות 15 דקות של תהילה
אז הנה 15 הדקות שלי .
פה תמצאו רשימות, שירים ושאר גוזמאות.
תהנו... ותגיבו


(ספר שירה בשם "סטנדרט אמריקאי" יצא בהוצאת סער)




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
טיול בליל סערה ?
דרך גבר בעלמה ?

מקום
בקצה מדבר במקום
שכוח אל,
מקום בו לחום קשה להסתגל.

אוי לא יריתי באלוהים,
פגעתי לו בתוך הפנים.

הגות
אין לנו אלים,
אנחנו המצאנו אותם,
האלוהים עצמו נברא בצלם אדם.

מקום
הפוך אותי בבקשה,אני נצלה,
עיר של נהנתנות והרבה אהבה,
נוף של כחול ושחם גרניט.

ביקורת
אמן ההיסוסים,המריחות,התרוצים,
מחליף דעות כעץ מסיר עלים.

הרהור
לכל אחד אמת משלו-
לאחד אמת מפחידה
אחר רואה אותה יפה ורודה.

הגות
אז מה אני בעצם?
ישראלי, חילוני.
דתי, יהודי.

בדידות
אני כותב,
אני חושב.
אני מחניף,
אני מחטיף.

ייסורים
יושב בתוך חדר עלוב

ביקורת
כך צריך לקרוא בשיא האיטיות
בי-רו-קרטיה - אמנות בזבוז הזמן.

פוסטמודרניזם
יצורים מפחידים ברחובות חשוכים
לוחשים לי "בוא הנה אל תפחד".

אהבה
גרגור אין כמוהו,
חיכוך וחבטה

ייסורים
דוהרת ללא מעצורים
חצית באדום את כל הרמזורים.

הגות
האסלם רוצה לצאת מהביצה,
האסלם רוצה להשתמש בפצצה.
האסלם רוצה אלפים לרצוח,
האסלם רוצה לשלוט בכוח.

אכזבה
המטרה שלי
היא להחמיץ .
להיות לוזר
ללא מוטיבציה.

ביקורת
הלל לקופסה הכחולה,
הידד לשינה העמוקה.
הלל למגבלות הדימיון,
הידד לנוון הזכרון.

ביקורת
המלחמה הבאה תהיה מתוקה
המלחמה הבאה תהיה נוראה.
בין שעטות הטנקים וצעקות החיילים..

כמיהה
הצד השני של הלילה,
זה שמתחיל כשהציידים ישנים.

הרהור
השלל שייך למנצחים,
ההיסטוריה נכתבה ברוחם
אני זוכר גם את המפסידים
חניבעל, בלדווין, נפוליאון.

ייסורים
יושב מעביר זמן,
סגור בתוך יקום פרטי משלי.

אהבה
ונוס ממילו שפלת המבט,
הכניעה אותי לאט.
מפתה כאלילה ,עיניה חומות,
שפתיה אותי אליה מזמינות.

גורל
איך אפשר לחיות בלי לחוות אושר אף פעם אחת.
אפשר לצרוך המון אלכוהול, אפשר להסתגף ביסורי שאול.

מצב
יושב על הבר,
בתוך עולם מוכר.
יושב על הבר ,
חופשי אך מנוכר.

מקום
המערב מצוחצח,
המזרח מוזנח

אהבה
הו,אלוהים הן כל כך כחושות.
הו אלוהים כל כך יפות..

גורל
כמו גל אל חוף נשבר
החיים תמים

הגות
האם רמת האלכוהול בדמו,
תכריעו,
או שיתגבר ויתפכח.
יבין שלסרסורי מזל וממכר
את עתידו מוכר.

מצב
אני מתגעגע למוסיקת העלים,
כמה למשמע רשרוש העצים,
מחפש ותוהה מדוע נעלם.

ביקורת
אמרתי כבר פעם
שהמלחמה תהיה נוראה כמו יין עבש ותפל
שהחמיץ ובתוכו גושים של ערפל.

געגוע
איך זה שם,קר ?

ייסורים
אינני רוצה להתפס במעשה,
רואה הזדמנות בכל פינה
מפתה ,מושכת,מנידה באצבעה.
הו אלוהים,עזור נא לי

ביקורת
אוכל לתאר מה שראיתי במראה,
מפלצת מחודדת זנב

בדידות
אני מפחד מהמצב החדש,
כלוליין על חוט ללא בטחון.
עצמאי אך חסר משען.

ביקורת
מציאות מוטרפת,
יום יום העיתונים מכריזים.
בכותרות אדומות,
במילים גבוהות.

אכזבה
משורר בארים עלוב,
מסתגל למצב הקיומי.

פוליטית
מתי תבוא רוח מערב,
זו שתשבור שרב?
תרווה את הנפש,
תפיג צמאון

אהבה
נערה פרודה, בודדת,
אחרי אהוב לשעבר עוקבת.
הוא כנראה אותה מחבב,
שניהם לא יודעים איך שוב להתקרב.

אהבה
נערתי נערת גומי,
יודעת לשוחח בשפת האהבה.

מצב
בר מפוזר,
סטולי בר.
מאותגר הורמונלית,
כבריה נאדרתלית

גורל
כניצב בסרט מלחמה
נידון לאלף מיתות.

ביקורת
סטנדרט אמריקאי - פסים וכוכבים
סטנדרט אמריקאי - סלבריטאים אציליים.

גיהנום
גרשו אותי
מחלומות ילדותכם.
גרשו אותי מחייכם,ומחשבותיכם.

הגות
חשד,היסוס,אושה בלב
מתישב בלב הכואב.
חושב מחשבות שאינן במקומן-
מה יהיה,מתי,הכל בלתי מכוון.

גורל
אז מה,נצטרך לתת לך ללכת,
כמו עץ המסיר עליו בשלכת.

מצב
אור הלילה
משחק לו בחלון
כמו מזמין אותי
אל הכרך האפל

ביקורת
רוצה להשיל מעלי
גלימת עיר
להוותר עירום
כפרא אציל

אלגיה
דע לאן נעלמה הציפור הכחולה,
נחש מדוע חלפה כמו זיק שביבי כוכבים אפורים.

הרהור
קהות ,אפרוריות הקיום

אהבה
קומה רביעית , מרפסת מזרח
צוהר פתוח לבנין מפויח.
מבט חודר , מרפסת ממול,
חבית שעליה חתול...

אכזבה
רואה את הרחוב
כסרט מציאות.
חיים של יום יום
כקיום חסר זהות.

ביקורת
העיר מתמלאת בצלילי קקופוניה קבועה.
מרץ באבוב, עבודה בכינור.
קדימה בתוף דוד אפור,
הליכוד בקונטרה בס מאיים.

אהבה
שוב מהרהר בה.
שטנית או אלוהית.

הגות
השקט מדבר אלי,
מחשבות הבדידות שלי.

מקום
תל אביב אינה בוטחת במאום,
תרבות האומרת שהכל במציאות גלום.

הגות
תרבות, מאידך, אינה ברזל,
משתנה היא ומחליפה פנים.
פועלי תרבות, ישנם הרבה.
ביניהם זמר רוק, חסיד, או במחילה-
פוליטיקאים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
משל
אנא המתן ותענה לפי תור.
החיים שלי בהמתנה .
לפי המדינה אני חלק מסטיסטיקה יבשה.
לפי עצמי אני בתור..

ביקורתי
הכוח בלי סדר הגיוני,
מעלה את ההיסטוריה לשיא זדוני.
באורגיה של הרס ,ביזה וחמס,משנה את חיי
לא שואל לרצוני,חלילה וחס.

הכל אישי, גם כשאמרת לי שזה לא אני.
הכל אישי, אני שואל, זה בגללי או בגללך?
הכל אישי, ומה אומר, שהמדד משפיע.
המלחמות והשקרים, שנאות של מהמרים...

אוטוביוגרפי
יום הכיפורים שלי החל בצורה מוזרה..
אני כבר בן שלושים , ומה אין לך חברה ?
אני עורם את כל תכונותי ,הטובות מול הרעות .
ומוצא שאני אדם די חסר ומלא טעויות.

שמעו , מאז המשבר הזה , באיך קוראים למקום הזה נאסדק, אין פה
חברה מה לעשות .פעם בימים הטובים הייתי עומד פה בפינה ורואה את
כל המרצדסים , והמכוניות האלה של כל החברה נכנסות ,אני ניגש
אליהם ומיד הם נותנים ,אפילו לא שואלים למה.
היום ,איפה , כל יום השומר מגרש או

סוריאליזם
הייתי בקברט
ע"פ שירי חנוך לוין
יצאתי כמוכה סנוורים

ביקורתי
תירו בהם ,בכולם .אל תשאירו מהם אפילו לא אחד.
תחסלו אותם, תקטלו אותם,תשביעו את מפלצת הנקמה שאורבת בתוככם.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
התעוררתי בבוקר,ומיד חשבתי שצריך ללכת לעבודה.
מעין הרגל לא רצוני שכזה שדוחף אותך קדימה.קמים בבוקר הולכים
לעבוד , מעבירים את היום בעבודה,רובנו עושים זאת ,אם נודה
בכך.
מדברים עם החברה בעבודה,אולי כמה שיחות טלפון על עניני היום

לשכת התעסוקה או בשמה העממי "לשכת האבטלה " היא מבוך של חדרים
שבו המובטל מחפש את גורלו, הבנין נראה כמו בית מעצר ,עם חלונות
קטנים כדי שהכלואים לא יברחו ממנו.

אני זוכר את היום כשהודיעו לי,זה היה עוד יום בנאלי כזה
בעבודה.
הלכתי אל הבוס שלי כדי לשאול אותו מה קורה.
והוא ענה לי :"סיימת הכול,הממ אני צריך להגיד לך משהו.."

ראיון העבודה, מושג די מפחיד כשחושבים עליו.
כמו בלינד דייט בעצם , אתה מתלבש יפה , מנסה לעשות את הרושם
הכי טוב ,ובסוף מקוה שאהבו אותך ויצא לך מזה משהו.




אני שונא את זה
שאנשים אומרים
לו היה להם שקל
על כל פעם שקורה
איזה משהו ואז
הם היו מתעשרים
או כל דבר אחר.
זה קפיטליסטי
בעיניי


תרומה לבמה





יוצר מס' 4987. בבמה מאז 14/8/01 18:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיתי מונט
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה