|
אנדי ורהול אמר שלכל אדם מגיעות 15 דקות של תהילה
אז הנה 15 הדקות שלי .
פה תמצאו רשימות, שירים ושאר גוזמאות.
תהנו... ותגיבו
(ספר שירה בשם "סטנדרט אמריקאי" יצא בהוצאת סער)
טיול בליל סערה ?
דרך גבר בעלמה ?
|
בקצה מדבר במקום
שכוח אל,
מקום בו לחום קשה להסתגל.
|
אוי לא יריתי באלוהים,
פגעתי לו בתוך הפנים.
|
אין לנו אלים,
אנחנו המצאנו אותם,
האלוהים עצמו נברא בצלם אדם.
|
הפוך אותי בבקשה,אני נצלה,
עיר של נהנתנות והרבה אהבה,
נוף של כחול ושחם גרניט.
|
אמן ההיסוסים,המריחות,התרוצים,
מחליף דעות כעץ מסיר עלים.
|
לכל אחד אמת משלו-
לאחד אמת מפחידה
אחר רואה אותה יפה ורודה.
|
אז מה אני בעצם?
ישראלי, חילוני.
דתי, יהודי.
|
אני כותב,
אני חושב.
אני מחניף,
אני מחטיף.
|
כך צריך לקרוא בשיא האיטיות
בי-רו-קרטיה - אמנות בזבוז הזמן.
|
יצורים מפחידים ברחובות חשוכים
לוחשים לי "בוא הנה אל תפחד".
|
גרגור אין כמוהו,
חיכוך וחבטה
|
דוהרת ללא מעצורים
חצית באדום את כל הרמזורים.
|
האסלם רוצה לצאת מהביצה,
האסלם רוצה להשתמש בפצצה.
האסלם רוצה אלפים לרצוח,
האסלם רוצה לשלוט בכוח.
|
המטרה שלי
היא להחמיץ .
להיות לוזר
ללא מוטיבציה.
|
הלל לקופסה הכחולה,
הידד לשינה העמוקה.
הלל למגבלות הדימיון,
הידד לנוון הזכרון.
|
המלחמה הבאה תהיה מתוקה
המלחמה הבאה תהיה נוראה.
בין שעטות הטנקים וצעקות החיילים..
|
הצד השני של הלילה,
זה שמתחיל כשהציידים ישנים.
|
השלל שייך למנצחים,
ההיסטוריה נכתבה ברוחם
אני זוכר גם את המפסידים
חניבעל, בלדווין, נפוליאון.
|
יושב מעביר זמן,
סגור בתוך יקום פרטי משלי.
|
ונוס ממילו שפלת המבט,
הכניעה אותי לאט.
מפתה כאלילה ,עיניה חומות,
שפתיה אותי אליה מזמינות.
|
איך אפשר לחיות בלי לחוות אושר אף פעם אחת.
אפשר לצרוך המון אלכוהול, אפשר להסתגף ביסורי שאול.
|
יושב על הבר,
בתוך עולם מוכר.
יושב על הבר ,
חופשי אך מנוכר.
|
המערב מצוחצח,
המזרח מוזנח
|
הו,אלוהים הן כל כך כחושות.
הו אלוהים כל כך יפות..
|
כמו גל אל חוף נשבר
החיים תמים
|
האם רמת האלכוהול בדמו,
תכריעו,
או שיתגבר ויתפכח.
יבין שלסרסורי מזל וממכר
את עתידו מוכר.
|
אני מתגעגע למוסיקת העלים,
כמה למשמע רשרוש העצים,
מחפש ותוהה מדוע נעלם.
|
אמרתי כבר פעם
שהמלחמה תהיה נוראה כמו יין עבש ותפל
שהחמיץ ובתוכו גושים של ערפל.
|
אינני רוצה להתפס במעשה,
רואה הזדמנות בכל פינה
מפתה ,מושכת,מנידה באצבעה.
הו אלוהים,עזור נא לי
|
אוכל לתאר מה שראיתי במראה,
מפלצת מחודדת זנב
|
אני מפחד מהמצב החדש,
כלוליין על חוט ללא בטחון.
עצמאי אך חסר משען.
|
מציאות מוטרפת,
יום יום העיתונים מכריזים.
בכותרות אדומות,
במילים גבוהות.
|
משורר בארים עלוב,
מסתגל למצב הקיומי.
|
מתי תבוא רוח מערב,
זו שתשבור שרב?
תרווה את הנפש,
תפיג צמאון
|
נערה פרודה, בודדת,
אחרי אהוב לשעבר עוקבת.
הוא כנראה אותה מחבב,
שניהם לא יודעים איך שוב להתקרב.
|
נערתי נערת גומי,
יודעת לשוחח בשפת האהבה.
|
בר מפוזר,
סטולי בר.
מאותגר הורמונלית,
כבריה נאדרתלית
|
כניצב בסרט מלחמה
נידון לאלף מיתות.
|
סטנדרט אמריקאי - פסים וכוכבים
סטנדרט אמריקאי - סלבריטאים אציליים.
|
גרשו אותי
מחלומות ילדותכם.
גרשו אותי מחייכם,ומחשבותיכם.
|
חשד,היסוס,אושה בלב
מתישב בלב הכואב.
חושב מחשבות שאינן במקומן-
מה יהיה,מתי,הכל בלתי מכוון.
|
אז מה,נצטרך לתת לך ללכת,
כמו עץ המסיר עליו בשלכת.
|
אור הלילה
משחק לו בחלון
כמו מזמין אותי
אל הכרך האפל
|
רוצה להשיל מעלי
גלימת עיר
להוותר עירום
כפרא אציל
|
דע לאן נעלמה הציפור הכחולה,
נחש מדוע חלפה כמו זיק שביבי כוכבים אפורים.
|
קומה רביעית , מרפסת מזרח
צוהר פתוח לבנין מפויח.
מבט חודר , מרפסת ממול,
חבית שעליה חתול...
|
רואה את הרחוב
כסרט מציאות.
חיים של יום יום
כקיום חסר זהות.
|
העיר מתמלאת בצלילי קקופוניה קבועה.
מרץ באבוב, עבודה בכינור.
קדימה בתוף דוד אפור,
הליכוד בקונטרה בס מאיים.
|
שוב מהרהר בה.
שטנית או אלוהית.
|
השקט מדבר אלי,
מחשבות הבדידות שלי.
|
תל אביב אינה בוטחת במאום,
תרבות האומרת שהכל במציאות גלום.
|
תרבות, מאידך, אינה ברזל,
משתנה היא ומחליפה פנים.
פועלי תרבות, ישנם הרבה.
ביניהם זמר רוק, חסיד, או במחילה-
פוליטיקאים.
|
אנא המתן ותענה לפי תור.
החיים שלי בהמתנה .
לפי המדינה אני חלק מסטיסטיקה יבשה.
לפי עצמי אני בתור..
|
הכוח בלי סדר הגיוני,
מעלה את ההיסטוריה לשיא זדוני.
באורגיה של הרס ,ביזה וחמס,משנה את חיי
לא שואל לרצוני,חלילה וחס.
|
הכל אישי, גם כשאמרת לי שזה לא אני.
הכל אישי, אני שואל, זה בגללי או בגללך?
הכל אישי, ומה אומר, שהמדד משפיע.
המלחמות והשקרים, שנאות של מהמרים...
|
יום הכיפורים שלי החל בצורה מוזרה..
אני כבר בן שלושים , ומה אין לך חברה ?
אני עורם את כל תכונותי ,הטובות מול הרעות .
ומוצא שאני אדם די חסר ומלא טעויות.
|
שמעו , מאז המשבר הזה , באיך קוראים למקום הזה נאסדק, אין פה
חברה מה לעשות .פעם בימים הטובים הייתי עומד פה בפינה ורואה את
כל המרצדסים , והמכוניות האלה של כל החברה נכנסות ,אני ניגש
אליהם ומיד הם נותנים ,אפילו לא שואלים למה.
היום ,איפה , כל יום השומר מגרש או
|
הייתי בקברט
ע"פ שירי חנוך לוין
יצאתי כמוכה סנוורים
|
תירו בהם ,בכולם .אל תשאירו מהם אפילו לא אחד.
תחסלו אותם, תקטלו אותם,תשביעו את מפלצת הנקמה שאורבת בתוככם.
|
התעוררתי בבוקר,ומיד חשבתי שצריך ללכת לעבודה.
מעין הרגל לא רצוני שכזה שדוחף אותך קדימה.קמים בבוקר הולכים
לעבוד , מעבירים את היום בעבודה,רובנו עושים זאת ,אם נודה
בכך.
מדברים עם החברה בעבודה,אולי כמה שיחות טלפון על עניני היום
|
אני זוכר את היום כשהודיעו לי,זה היה עוד יום בנאלי כזה
בעבודה.
הלכתי אל הבוס שלי כדי לשאול אותו מה קורה.
והוא ענה לי :"סיימת הכול,הממ אני צריך להגיד לך משהו.."
|
לשכת התעסוקה או בשמה העממי "לשכת האבטלה " היא מבוך של חדרים
שבו המובטל מחפש את גורלו, הבנין נראה כמו בית מעצר ,עם חלונות
קטנים כדי שהכלואים לא יברחו ממנו.
|
ראיון העבודה, מושג די מפחיד כשחושבים עליו.
כמו בלינד דייט בעצם , אתה מתלבש יפה , מנסה לעשות את הרושם
הכי טוב ,ובסוף מקוה שאהבו אותך ויצא לך מזה משהו.
|
|
|
מותר לשלוח את
לחמנו עם
מרגרינה, או
שחייבים לאכול
אותו יבש? |
|
