|
שירים 2000-2007
במקום פרופיל . . .
--------------------------------
"זאת אני שחראזדה של השירים
ואינני יודעת כמה זמן נותר לי
בין השאיפה לחיות לנשיפה למות.
עונש מוזר נתנו לי האלים:
ככל שאני מתגלה, אני מתכלה
ועם כל יד שנשלחת אל פניי, אל פניך,
מתמעטים חיי הנצח שלי
בליבך"
----------------------------------- אגי משעול
ולסקרנים במיוחד...
-------------------------------
"אני יודע כמה דקים החוטים
הקושרים אותי אל אושרי.
אבל מן החוטים הדקים האלה ארגתי לי לבוש חזק
כמעט כמו שיריון רך, שתי וערב אושר
שיעזור לי לכסות את מערומי ולהגן עלי."
-------------------------------- יהודה עמיחי
אל תפספסו...
http://stage.co.il/Authors/ShavitNoy
www.myspace.com/shavitnoy
את כל מה שמתחפש בי מידי לילה
לשירים
את כאבה של הרוח החולפת בין מחטי האורן
אני נושמת
|
הציורים שלי תמיד מחפשים מילים
והמילים מחפשות קורא אחר
והקוראים מחפשים יקום
והיקום מחפש
|
השלכת
היא געגוע נואש
של הצמרת
לשורשים.
|
היום כולם כותבים שירה,
וטריליוני מילים
לא מספיקות לכסות אותנו
מפני צינת העושר הזה
ששם אותנו
מחוץ לעצמנו
הרחק מעבר לאמת.
|
לא עומדת על מהות הכישוף השירי,
לא מוהלת במדוייק
הומור, סארקאזם מאקברי ופיכחון מצמרר של
חדירה למקורות הכאב
הבדידות
ואטימות הלב.
|
ואז אני אומרת לעצמי
תתרחקי, ככה בלשון עילגת,
קחי את מה שהחיים מציעים לך
|
הרוח חדלה בתוכי,
קצוותיי סבוכים בין בדים
זכר לתבונת עננים.
|
שחפים לבנים נושאים את כאבם אל החושך
ואני מנשירה את חיי
מסכה אחר מסכה.
|
אני מחכה שתתרגם אותי לשפתך,
כבר הרבה הרבה ימים.
יושבת ודוחפת דפים למגירה
|
אף דילמה אקזיסטנציאליסטית,
אף רעידת אדמה רגשית,
לא תשוקת סחלבים,
בטח לא שחפת על גדות הכינרת.
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
תאומים.
החבר של הבת של
אוסאמה עונה לא
נכון לשאלה "מה
המזל שלך?"
בארוחת ערב
משפחתית. |
|
