|
רוח נישאת
על גבי כוכבים
אל העץ
המחכה לבואה
|
אם היה פעם גבול
הרי שדמעותיך טשטשו
ואין זכר לרצונותיי
|
אם תדע שאכפת לי
לא תרצה יותר
לגעת
|
בסדק
בין המיטה לקיר
נמצאים כל הזיכרונות הישנים
ומחכים
שאאסוף את הכוח
למצוא אותם
|
סביבו היה ניר
אנשים סהרוריים
משאירים זרעים מאחור
|
מה נשאר לי לכתוב
הכול כבר נכתב, נאמר
וזהו זה הכול
לא נשאר לי דבר
|
את חסרה בשקט שבבוקר
כי היית הולכת במסדרון
נזהרת, לא להעיר את החמה
|
שבת נצבעה באדום נקמני
בזריזות אז כפתרת את החולצה
נשקת לי והבטחת שבקרוב
תשוב אלי מהמלחמה
|
אתמול אכלתי
גלידת תות-שדה בשמנת
גלידה נעימה, מעודנת
מעדן-
|
הרגשתי אני
כשהעלים הצהובים כיסו את רגליי
והייתי שם
כשהגשם התחיל לטפטף
לא חיפשתי את מה שמצאתי
את עצמי, בסתיו החולף
|
דלת כבדה נוספת
דרך ללא מוצא
ואני בכיסים בפשפשת
אולי אמצא סיבה,
להיכנס
|
כתבתי לך פרח
בגוון ורוד
כמו הערב המסמיק בחברתך
|
רשרוש מתנגן
נשמע לידי
כזה שרק מי שער
שומע
|
חוט מסתובב
מתלפף סביב עצמו
עונה לציווי הידיים
והן בזריזות
|
אני לא חושבת ששפת האהבה שלי היא מגע ולא מתנות אלא מילים
מילים שנאמרות
מילים שנכתבות
מילה שעוברת מאחד לשני
|
|
|
ההיסטוריה של כל
ציווילזציה
גלאקטית בעלת
חשיבות מוכיחה,
כי הן עוברות
שלושה שלבים ברי
הבחנה: הישרדות,
חקר ותחכום,
הידועים גם
כשלבי האיך,
הלמה וההיכן. את
השלב הראשון
מאפיינת השאלה
'איך נאכל?' את
השלב השני השאלה
'למה אנחנו
אוכלים?' ואת
השלישי 'היכן
נאכל צהריים?'
מדריך הטרמפיסט
לגלקסיה |
|
