[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אסתר לזר-ברק

http://stage.co.il/s/653614
http://www.myspace.com/eslazar
... כל הזכויות שמורות © לאסתר לזר ברק...




אל היוצרים המוערכים על ידי אסתר לזר-ברק
לא מתיימרת להיות משוררת,גם לא זמרת.
סתם אחת שקל לה יותר להתבטא,
בכתיבה מחורזת, מאשר בעל פה.
כל העולה בדמיון הפרוע שלה ויש לה הרבה!
גם (לשיר) להשמיע קולות.
להשתעשע בהומור...
ולשרבט על תמונות...
.
לא מתחייבת על איכות.
זה תחביב, לא למדתי אומנות.
בתקווה - שתהנו בכל זאת?!

© כל הזכויות שמורות,
כמעט יובל - לאתי ל-ב.
==============
ולבסוף, ליצירות אין "פג התוקף".
מי שטרם קרא, עבורו זה חדש.

"רק דבש"!

מותר ואף רצוי להיכנס לארכיון,
זה סתם מחולק שלא יהיה עומס ע הדף.

הוראות לאלה שלא מכירים את האתר,
נא ללחוץ על שם היצירה באדום ואז תיפתח היצירה
כולה.
למדור מוזיקה יש לחוץ על הקובץ של MP3
או לחלופין, להוריד למחשב להאזנה.
תודה :)

http://www.facebook.com/eti.lazar

http://www.youtube.com/watch?v=VfFZTmunTeU&feature=channel
videotitle

חלק מהשירים נמצאים כאן ביוטיוב:
http://www.youtube.com/results?searchquery=%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8+%D7%9C%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%A7&sm=12

http://www.disi.co.il/4467




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיפור בחרוזים
הוי ענת, תחליטי את...


לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
אלוהי מרום, ריבון העולמים,
אדון כל יכול,
קח אותי כי פג כבר החלום
קח אותי הן רק כדי לראות זוועות
לא נחוץ לחיות

אהבה
אהוב אותי עכשיו
לפני יבלו פניי
אהוב אותי תמיד
למען ירבו ימיי

הרהור
פעם שמש גם ביום חורפי...
חשבנו זה בשבילנו, באופן אישי!

געגוע
והיה אם תשובי האם תקבלי
את כל שגעונותיי, את כל מילותיי
והיה אם תבואי האם תקבלי
אותי כמו שאני, או אולי תחפשי מישהו כמותי

יחסים
אינך יודעת איפה היה כשבכית
אינך יודעת איפה היה כשרצית
אינך יודעת איפה היה כשכאבת
אינך יודעת איפה היה כשהלכת

אהבה
אל תבקשי יותר
אל תשאלי יותר
מאומה לא נשאר לנצח
כן, הכל עובר

שכול
למה אלוהים שאת כולם צריך לאהוב
לא יורד למטה ורואה את הכל מקרוב!

ביקורת
אני כזאת ושום דבר לא יעזור
כבר לא איכפת לי אם ילך או יחזור
אני כזאת בסתיו וגם בחורף
אני כזאת גם אם יפנו לי עורף

ביקורת
אני ייצור שחי
מרגיש נושם קיים
סך הכל בשר ודם

אהבה
בבוקר שאחרי...
ישבנו שתינו קפה
מבטים הצטלבו, מבוכה!

אהבה
אינך נותן לי בימיך הקשים
להתקרב אל נפשך
אינך נותן לי לנחם
ולכאוב את כאבך

ארוטי
גע בי...
גע בי במבט מרחוק
גע בי בחיוך מקרוב
גע בי בקריצה וברמזים
גע בי בשתיקה ובמילים

שכול
כואב וקשה לחשוב שהכל חלף לעולמי עד
ואולי אנחנו טעינו, החמצנו אותך בת

ג'ננה
וכמו כולן - מתאהבת, נכלמת, מלטפת, מנשקת...
ולעתים - שירים הם עבורי הנחמה היחידה
האהבה הכי גדולה - לעת מוצא.

פזמון
את רוב שיריי אליך כותבת
אילו רק יכולת לקרוא בין השורות
כצרור סיגליות אשר שלוח
רק אנא! גע בהם בעדנה ורוך!

נוסטלגיה
כמה חלמנו, כמה לחמנו
נותר רק הזיכרון
עכשיו בדממה
ובשקט הזה

בדידות
בכלוב זהב אני לבד
בתוך ארמון שנהב
אך נפשי לדרור שואפת

יחסים
הוא שוכב בעריסה
בוכה צועק צווח
בלי שיניים הקטן
וכמובן קרח

גורל
אל תתהלך עם עיניים עצומות
פקח אותם ותראה את העולם אחרת
כל פרט קטן, כמו דרך זכוכית מגדלת

גיהנום
הייתכן?
שכל המשוררים,
בחייהם אומללים?

כמיהה
הדפים פזורים בחדר דהויים וקצת קרועים
עליהם בכתב קטן נכתבו הרבה מילים
אם הכתוב קצת מטושטש זה האות
שעליהם נשרו דמעות...

הרהור
אני יכולה, כן,

אני יכולה לאהוב אותך!

סאטירה
לא אדע לעולם
מה אמר לו לבו

נוסטלגיה
לזכר האהבה הישנה היא עוד קיימת
על עיניים חומות מחייכות עוד חולמת

הגות
זעירים לעומת היקום מסתתרים מאחורי הוילון
אנו על הבמה לא להפגין חולשה או כישלון

שיר ילדים
איך עוברים ה"מיקי-מאוסים"
דרך חוטים כל כך דקים

ג'ננה
הכל החל ברגל שמאל
בבוקר כשהתעוררתי
הנס קפה נשפך לי
החלון לא נפתח כי
הבגד לא מתאים
הנעל לוחצת
השעה דוחקת
אני ממהרת

הרהור
השגרה מאוסה חסרת כל טעם - חבל!
את הגלגל לאחור להחזיר אי אפשר - אבל...

אכזבה
הכיצד הפכו פניך, הכיצד זה ומתי
הכיצד חמקת לי מבין אצבעותיי

אהבה
את הזמן אינני חש
כל דבר כמו חדש
את הנערה שבך
שנכנסה לתוך חיי אני אוהב

מצב
הוא אץ לו ורץ לו
אין זמן לו אין פנאי לו
כחץ השלוח מקשת הוא עף לו

הרהור
שוכב לי ככה סתם
על הגב ומסתכל,
איך על הקירות
מתחלף לו האור בצל,

בלדה
דמעה שלא נשלטת עוד, אי שקט חוסר מנוחה
ההרגשה כאן מעורבת של סוף והתחלה

אכזבה
זה כואב עד בלי די
הוא הסתלק מחיי
זה לא בידיי...

יחסים
אולי... אולי... אולי...

געגוע
בוא חזור אלי
תן לי יד חמה
בוא חזור, בוא חזור
לפני השקיעה

ביקורת
מה קורה כאן? למה עוד אוכל לצפות?
מסתובבת סחור סחור, אין לי מעצור
הכר בלילותיי רטוב מהדמעות
אם לא ינערו אותי, אני אצא מדעתי

זו הייתה חוויה רצופה אשליות
ומה שנותר לזכר, הן מילים מיותמות

געגוע
תן סימן תן אות אל תלך לאיבוד
תן סיכוי לתקוות
ילד שלי מתוק

הרהור
כך נולד אצלי השיר
בליל אביב, או ליל סגריר...

כל דבר יבוא בזמן הדרך כבר סלולה
העיקר זה לוותר קצת ולתת מעצמך
אין צודק ואין שקרן מוחלט, זוהי עובדה
גם האהבה הכי גדולה הופכת לשנאה

ג'ננה
הוא נאמן אני יודעת
זה מטריף לי את הדעת
הוא עוד יפגע

יחסים
הוא לא תמיד חושב מספיק היטב לעומק
לעיתים זורק מילים שאין בהם כלל צורך

גן עדן
זה הנוף המשקיף מחלון חדרי
כמו ים של דמעות אין סופי

תחושתי
התקופה היפה, ביותר בחיי כעת
רק אל תקלקל, את היופי הזה כעת
רק אל תקלקל, ואל תזלזל
ביופי הזה כעת

זכרונות
מעשים למדוני הלקח
אין טעם לצאת מגדרי
החיים יקרים לי - לבטח
אמצא בם שלווה לנפשי

יחסים
הבן, שזה סוף המרוץ,
כאן מקומך בזה הבית,
תן לעצמך לנוח -
אל תהלך על חבל דק,
על פני תהום פתוח.

הרהור
ואולי לא הבנתי נכון...
ואולי לא אבין... לעולם
הרי הדבר ברור להד"ם...

יין
לא איכפת לי מה יגידו כל צרי העין
העיקר שעבורי יש מקום עדיין

אהבה
אם אתה זקוף, כנוע
אין זה משנה לי כלל
למענך נושמת חיה
רק לחלום עליך נמה

פזמון
לרקוד בדיסקוטקים
לרקוד במסיבות
לרקוד ללא סיבות

יחסים
לתת זה לדעת להקשיב לזולת
לתת זה לדעת שלא כולם אויביך
לתת זה להפנים את הפתגם
"ואהבת לרעך כמוך"

וידוי
מביטה במראה
ומה אני רואה
כבר מזמן לא ילדה
אבל גם לא אישה
רואה רק את עצמי
ללא הגדרה...

מצב
לא מרוכזת, מהופנטת
הכל מעורפל מטושטש
אין ריכוז, אין כוח, אין מחשבה
המבט זגוגי, הלב הולם חזק

אהבה
אהבה מופיעה כהבזק הברק
ללא הודעה אזהרה או אות
אהבה ראשונה לא נשכחת
אך יש תמיד מקום לעוד

שיר ילדים
אז תאמרי מה כדאי
להיות גדול או להיות קטן
אולי שניהם ביחד
זה גורם הרבה נחת

מחאה
אין הגינות, אין שוויון, באפריקה רעבים למזון,
לתרופות וביטחון, הם מחכים, מחכים, מחכים...
אך, בארצות הרווחה יין זורם ללא הגבלה

גן עדן
את הזכרונות נשאיר מאחורינו
נחייה את ההווה העתיד עוד לפנינו

געגוע
המכתב הזה אולי לא יישלח לעולם
המכתב הזה אולי לא ייפתח אף פעם
וכמו לכל דבר גם לזה יש סוף
חתום בנשיקה, אוהבת תמיד, שלך עד כלות

הרהור
באופק כוכבי נחבא בין עננים,
חיי כמו ים שוצף,
מכה גלים גלים.

אמונה
בליבינו משאלה, שמחר - אם הוא יבוא
לא תהיינה שאלות, וייתגשמו המשאלות

אהבה
משהו בסגנון שלו
משהו בהבנתו
משהו בדברים שהוא מראה לי
משהו משלו

כמיהה
אמרתי לו יהיה בסדר
אם קצת קר קח לך סוודר
מתייסר לא מספר
מתגעגע, לא נוגע...

קצרצר
חיוך קטן זו נתינה
יותר גדולה ממתנה!

פזמון
נגן לי שיר פשוט
עם כל הנשמה
נגן לי שיר עליז
שאותי עד הגג יקפיץ

פזמון
אין דבר שלא כתבו עליו שירים

אהבה
ולבך רק שלך וסגור לי לעד
וזרועותיך האיתנות לא לי מחכות

כמיהה
יש פריחות וגם שלכת ים רוגע וגועש,
ומול כל אלה מחדש אתה חי ומתרגש.
עוד יהיו ימים כאלה בהם אתה מאושר ושר,
ותשב על כס כמו מלך אם לא היום אולי מחר.

קצרצר
סחור סחור, סובב
שב, ללא הפסק...

חלום
היא כל כך פשוטה, אמיתית
אך לא אוכל לגעת בה
פרח בשמורה, נדירה ותמה
וליבי נשבר למענה

גורל
גם אתה וודאי רצית לשאת את עוללך הרך,
ולא זכית אף לרגע לגעת ביופיו הרב,
לכשיגדל אלחש לו חרש כמה יקר הייתה לי
ואיך הותרת כך את שנינו ולא תשוב עוד לחיקי!

גורל
גם אתה וודאי רצית לשאת את עוללך הרך
ולא זכית אף לרגע לגעת ביופיו הרב

ביקורת
לא להזניח, לא סתם לקטוף
לא רק לדרוש, גם לתת ולא רק לקחת
להעניק מהנשמה, כל טוב, וראה נחת...

הרהור
לו רק הייתה גינה קטנה
עם דשא וגם נדנדה
פרחים בשלל גוני הקשת
וספסל עליו לשבת

כמיהה
הלילות הימים חד גוניים
כל יום אותו דבר בעיתונים
אך אני בביתי החלון פתוח
רק לפרטיות יש לי מצב רוח

הומור
כך הגיעו למוסקווה
לקהיר ולצידון
לדמשק יבורך אינשאללה
בזכותם גם עראפת
לרבין לחץ היד

תחושתי
יש אות ויש סימן שסתיו הגיע שוב
והגלגל אינה נח סובב לו שוב ושוב
יש אות ויש סימן בכל פינה סביב
אך בלעדי הסתיו לא ישוב לכאן אביב

געגוע
רציתי לאהוב אותך, כן - אותך כאז, כבעבר, כעלם...
אך איני משגת את שאהבה נפשי, ממך לא נותר ולו צלם!

יחסים
הכל התלקח מחדש
וכל שנשכח עלה וצף...

ג'ננה
כל מה שטוב לנו נועד
כל השמחות לנו לעד
כל תפילותינו אשר בלב
יתגשמו - לא עוד כאב

גורל
פעם מזמן בשמי התכלת
פעם לחופה של הכנרת
מה עבר, לא זה לא חשוב
העיקר שתחייכי לי שוב...

אהבה
רק אז... אבין את פשרה
האמיתי של האהבה

מקום
תל-אביב תל-אביב
כמעט בירת המדינה
תל-אביב את אגדה
כאן על פני האדמה

אהבה
ולא יבין זאת אף פעם איש
ואיש לעולם לא ידע
ואיש לעולם לא ישמע
תמיד תישאר החידה
גם עבורי גם עבורך

הרהור
מה צפוי בלי ים שמים
פרחים עצים וציפורים
שמש סהר גשם רוח
כל בריאת האלוהים

פארודיה
תני לו ללכת...
להשאיר געגוע ולחזור בכל עת

אמונה
קצת קרני שמש שוב על פניי
ייבשו כל דמעותיי
יותר חיוך, יותר אהדה
ישרו עליי את השלווה...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
עצם כתיבת המילים, זה מזור - וחופש הביטוי, יעזור,
לחזור אל עצמי, אל יישותי, אל דמותי - בתקווה, יש אות!

זכרונות
אמנם לאהבה יש עוצמה ללא גבול,
שלעומתה מתגמד הכל, ממול -
אבל יחד איתה תמיד יש סופות!
שאת האהבה מנפצות...


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

סטריפ
אל היצירה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
עיצוב מוצר
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
.

צבע
אל היצירה

תקריב
אל היצירה
אין צורך במילים...


לרשימת יצירות הציור החדשות
צבעי פנדה
אל היצירה

ציור ילדים
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

קולאז'
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
פופ

אהוב אותי עוד פעם
אהוב אותי חזק
אהוב אותי כמו פעם
אהוב ואל תפחד

אחר

אך שם הספינה כבר מתרחקת
ים כחלחל גואה בשקט
ומלבי תפילה זועקת
אל תעזביני

סמבה

זה עלול להיות משחק באש...

ליטיני

בבוקר שאחרי...
ישבנו, שתינו קפה,
מבטים הצטלבו, מבוכה!

ג'אז

בבוקר שאחרי...
ישבנו שתינו קפה,
מבטים הצטלבו, מבוכה!

בלוז

הזמן עבר הקסם פג, עבר ונותר לי רק
בדמיוני...

אלטרנטיבי

כל כך נדוש אין שום חידוש.
על כל דבר כתבו סיפרו.
וכל מה שנחשב חידוש
ודאי היה כבר בעבר

בלדה

בליבו הוא יודע, יום יבוא, זה יבוא
ובינתיים, הוא שר...

אקאפלה


אקאפלה

בוא חזור אלי
תן לי יד חמה
בוא חזור, בוא חזור
לפני השקיעה!

בלדה


אולדיז

אמור לי רק עוד פעם,
כהבזק הרעם...

איזי ליסנינג

מחר יחול מועד חתונתי
אך לא אני אלבש את שמלתי...

אקוסטי





אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
השקר -
כשהוא מביט בראי
-
הוא רואה
אמת ...





צפיחית בדבש
והאמת בשקרים


תרומה לבמה





יוצר מס' 29443. בבמה מאז 20/12/03 14:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאסתר לזר-ברק
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה