|
ופירותייך נרקבים בי
נמלאים בתולעים טורפות...
|
ואחרי ההתחזות הגדולה הגיעה שעת מוות.
בוא קלף מעליי מסכות של שנים.
תקרע מעליי
|
הדרך פתוחה
השביל קיים
כבר ניתן הכל.
רשאי אתה,
|
כשהיום יסיים - אקווה שעוד אהיה פה.
כשהיום יסיים את הליכתו שוב אל החושך.
בוא אליי, בוא אליי עכשיו...
|
ובחדר השינה שלי -
שני גברים
שני גברים ישנים בחדרי
צמודים-צמודים.
|
|
|
נו חמודה,
תבלעי. כן ככה,
כמו נמרודי
והפתק.
זה שקורא לעצמו
ביסלי ברוח החבר
של שלי |
|
