|
כיצד אעבור לבדי, ואני לבדי.
אין איש משים כיצד נותקו רגלי מן האדמה
אליה אשוב רק בלכתי.
|
נושרים עלי האיזדרכת. כעלי סרק
הנישאים ברוח למחוז חפצה האקראי
עד אשר ננחת
איש בעצבונו של איש
|
מה יפה
יכולתך
לגרום לי
לחייך
|
ולפרוש סדין לבן
וישן מלא זיכרונות קשורים בחבל.
|
רק כדי לשמוע את מקצב נשימתך
או את מילמוליך הסתומים
ולנחש אותך.
|
מחשבותיי הנרדפות חגות בראשי
ואנוכי סחרחרה מן הפסיחה
על שני הסעיפים
|
|
|
כשאתם אומרים
"שלח לחמך" למה
אתם מתכוונים?
לשלוח את הלחם
שלנו או לשלוח
לחמנו, אבא של
הכלה? כי זה ממש
לא בסדר, את
מטעים פה ציבור
שלם של אנשים!
שטולבך
בדיסלקציה. |
|
