|
כיצד אעבור לבדי, ואני לבדי.
אין איש משים כיצד נותקו רגלי מן האדמה
אליה אשוב רק בלכתי.
|
נושרים עלי האיזדרכת. כעלי סרק
הנישאים ברוח למחוז חפצה האקראי
עד אשר ננחת
איש בעצבונו של איש
|
מה יפה
יכולתך
לגרום לי
לחייך
|
ולפרוש סדין לבן
וישן מלא זיכרונות קשורים בחבל.
|
רק כדי לשמוע את מקצב נשימתך
או את מילמוליך הסתומים
ולנחש אותך.
|
מחשבותיי הנרדפות חגות בראשי
ואנוכי סחרחרה מן הפסיחה
על שני הסעיפים
|
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
