|
כיצד אעבור לבדי, ואני לבדי.
אין איש משים כיצד נותקו רגלי מן האדמה
אליה אשוב רק בלכתי.
|
נושרים עלי האיזדרכת. כעלי סרק
הנישאים ברוח למחוז חפצה האקראי
עד אשר ננחת
איש בעצבונו של איש
|
מה יפה
יכולתך
לגרום לי
לחייך
|
ולפרוש סדין לבן
וישן מלא זיכרונות קשורים בחבל.
|
רק כדי לשמוע את מקצב נשימתך
או את מילמוליך הסתומים
ולנחש אותך.
|
מחשבותיי הנרדפות חגות בראשי
ואנוכי סחרחרה מן הפסיחה
על שני הסעיפים
|
|
|
נשים. אי אפשר
איתן, אי אפשר
לעשות ביד כל
החיים...
(מחוכמת החיים
של שי - האישה
והאגדה) |
|
