|
כיצד אעבור לבדי, ואני לבדי.
אין איש משים כיצד נותקו רגלי מן האדמה
אליה אשוב רק בלכתי.
|
נושרים עלי האיזדרכת. כעלי סרק
הנישאים ברוח למחוז חפצה האקראי
עד אשר ננחת
איש בעצבונו של איש
|
מה יפה
יכולתך
לגרום לי
לחייך
|
ולפרוש סדין לבן
וישן מלא זיכרונות קשורים בחבל.
|
רק כדי לשמוע את מקצב נשימתך
או את מילמוליך הסתומים
ולנחש אותך.
|
מחשבותיי הנרדפות חגות בראשי
ואנוכי סחרחרה מן הפסיחה
על שני הסעיפים
|
|
|
עוד יתרון
משמעותי בלהיות
שממית הוא שתמיד
אפשר להחליף
זנבות כמו
גרביים.
שממית מתרפקת
בנוסטלגיה
סכרינית. |
|
