|
תארו לעצמכם, שיש בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של
84,400 ש"ח. היתרה אינה עוברת מיום ליום. בכל יום -
הסכום שלא הוצאתם במשך היום נמחק. מה הייתם עושים?
סוחטים כל שקל, כמובן!
לכל אחד יש בנק כזה. שם הבנק: זמן.
בכל בוקר אנו מזוכים ב- 84,400 ש"ח - שהם שניות. בכל
לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד. היתרה אינה
עוברת ליום למחרת. אין אובר דרפט. בכל יום, נפתח
החשבון מחדש. בכל לילה, מה שנותר - נמחק. אם לא
השתמשת במה שהיה בחשבון - ההפסד כלו שלך! את מוכרחה
לחיות בהווה, על חשבון הזמן שנותר לנו בכל יום.
השקיע את זמנך על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות,
האושר וההצלחה בעתיד.
על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת - שאל תלמיד שנשאר
כיתה.
על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד - שאלי אמא שילדה
פג.
על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד - שאל עורך של
עיתון שבועי.
על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת - שאלי אוהבים
המחכים לפגישה.
על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת - שאלי אדם שפספס
רכבת.
על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת - שאלי אדם שניצל
מתאונה.
על מנת להבין מהו ערכה של אלפית שניה - שאלי ספורטאי
שזכה במדלית כסף.
תבין מהו ערכו של כל רגע ותוקיר אותו יותר, אם חלקת
אותו עם אדם מיוחד, זכור - הזמן איננו ממתין לשום
אדם. האתמול הוא הסטוריה, המחר אינו ידוע. היום הוא
מתנה - לכן ההווה נקרא PRESENT!
עוד כדור. עוד אחד. עוד פיסה. עוד חתיכה. נדבך אחרי נדבך, של
שלג. כמה כדורי שלג עפים באוויר. עוד קצת. זהו, הבסיס שלם.
עכשיו עוד כדור שלג גדול מעליו, ומעל הכדור עוד כדור. זהו.
בכדור העליון, תקעו לי גזר בתור אף, ושני זיתים ירוקים בתור
עיניים. בכדור התחתון תקע
|
למה היא נוסעת לכאן? מה יש לה לחפש כאן? מכאן צריך רק לברוח,
לצאת. מה היא עושה כאן, לעזאזל? "דנה, דנה!" רציתי לומר לה:
"לכי. חבל שתנפצי לעצמך את האשליה שלכולם יש חיים טובים
ומשעממים".
|
סתם ישבתי על הספה ובהיתי בטלוויזיה, בפרסומות. ואז הראו את
הפרסומת של תאונת הדרכים. ההיא עם הבחור שדופק לחברה שלו
ת'חיים כי הוא לא היה חגור. מתישהו, באמצע של הפרסומת ראיתי
מול העיניים את התאונה שלנו. תאונה מטומטמת. וזה לא ששתינו או
משהו, אפילו. סתם האוטו ש
|
בהיתי בחלון. בחוץ היה חורף, כמו שאני אוהבת. הרמתי את ידי
וביקשתי לצאת לשירותים. לא הלכתי לשם. במקום זה, יצאתי החוצה,
לחצר. אלי, השומר, כבר הכיר אותי ואת השיגעונות שלי. התיישבתי
לידו.
|
גלי הרגישה את המתח חודר מבעד לעצמותיה. 'זה עכשיו או אף פעם',
חשבה. היא לקחה נשימה עמוקה, וניסתה להירגע. היא ידעה שהיא לא
תצליח אם היא תהיה לחוצה. אבל היא ידעה שהיא מסוגלת... אחרי כל
כך הרבה שנים - היא תצליח.
|
מחפשת את עצמי,
בים של בדידות.
מחפשת, ולא מוצאת.
|
הגעתי למסקנה עכשיו.. שהכל הצגה אחת גדולה. ואל תשאלו מה זה
הכל... כי הכל, זה פשוט הכל.
כל הדבר הזה, שאנחנו קוראים לו חיים... כל מה שקורה בתוכו, וכל
מה שלא קורה.
|
|
לאחת שבטח לא
מספיק
אינטיליגנטית
לאתר מסוג זה
אני שונא לאהוב
אותך ,כמו מכה
אפורה
ח.ב. |
|