|
איפשהו במעמקי הקרקס בגהנום נולדה לה תינוקת קטנה-
מריה. היא דיממה קשות בעת הלידה, דיממה גם אחריה,
וגם לאחר שהאחיות בבית חולים שטפו אותה יותר מדי
פעמים.
בסוף הן ויתרו והוריה קראו לה מריה המדממת.
עד עכשיו היא מדממת, כבר נגמר לה הדם, אך היא עדיין
מדממת.
נרשמה לכאן כדי למצוא תורמי סוג דם נדיר- מוזה. משהו
שהיה קצת חסר לי בזמן האחרון, אז תמריצו אותי עם
התגובות שלכם, כי אם לא... אני אדמם למוות:)
there are times to work
& there are times to play
there are times to go
& there are times to stay
there are times to laugh
& there are times to cry
there are times to live
& there are times to die
היא יושבת בבית. סתם יושבת ומקשיבה למוזיקה, משרבטת משהו על דף
משומש. פתאום היא שומעת שיר, שיר מוכר שהיא נורא אוהבת. היד
מתחילה לרעוד, היא משרבטת יותר מהר, הקו כבר עבה מדי מרוב שהיא
עוברת על אותו מקום המון פעמים מבלי לשים לב.
|
"היא כל כך יפה..." אמרה האם.
"נכון, מלאכית כזאת לא ראיתי מיימי!" אמר האב בשנותיה הצעירות
ביותר.
היא. אין לה כינוי, טוב אולי יש כמה, אבל היא מוכרת בעיקר כאחת
עם שמלה שחורה, חתך במצח ושתי צמות מסודרות היטב.
|
"תראו איך הן מתחבאות!" - החלה המכשפה: "יצורים פחדנים
וטיפשים... פיות, הן קוראות לעצמן! הן חושבות שהן משהו קסום...
תראו באיזה עולם הן חיות"- צל המכשפה הסתכל בבוז על האולם
הזהבהב - "חיי שקר! אתם חושבים שאתם מבינים יותר טוב
|
אתם מכירים את הרגעים האלה, כשממש רוצים, אבל בעצם ממש לא?
כשנדמה שהעולם לא צריך אתכם יותר, אבל בעצם לא ממש בטוחים בזה?
|
וככה, בלי לחכות לתשובה שלי ענת ניתקה לי בפרצוף. היא עושה את
זה כבר מעל ל-3 שנים, ואיכשהו אני אף פעם לא מתנגד שהיא תקבע
לאן ומתי ללכת.
|
הלחיצה יותר ויותר חזקה, עד שהיא אינה יכולה לשלוט בעצמה עוד.
עיניה מיטשטשות לאט לאט, והיא כבר לא רואה כלום אבל זה ממש לא
משנה לה, היא תמשיך...
|
(knock knock)
I open my door
On the floor you're done
Sweeping the stairs
|
There's no reason
To decide
All the options
Run and hide
Shattered ego
Split disease
Schizophrenic
On my knees
|
Friend or lover
Build me towers
Take cold showers
Make me leave
|
want you in my closet
I want you in my clothes
I want you in my body
I want you off control
|
מחזרים יהיו לך אין ספור
כשליבך, הוא זועק לאחר
וכשלי מאהב משלי
מחזרך בליבי ייבחר
|
You hate life
but life is good
Hang yourself
is what you could
|
I'm just a child
Yet have I died
So many times
Can't keep in mind.
Will you be there?
Don't you be scared...
|
I got wasted today
and you all saw my face
and I felt so beloved...
so ashamed and so cold
|
All alone to struggle
On this empty world
I'm the toughest freak
And I hate you all
|
Feeling like myself
When only drunk with make-up
Acting like nobody
When a sober soul
So let's drink up
For every one who's not here
And another glass
For every ass with goal
|
Someone get me a hole in my head
I'll pretend I'm a blonde in a costume
As my brain's slipping over my neck
I'll be merry to never be rescued
|
הם פוגעים ושוכחים
הם שונאים ומבטיחים.
הם יודעים גם לשקר
לאמץ ולפטר.
הם חושבים רק על עצמם
הם הורסים את סביבתם.
הם ידועים לחוש יגון
מדברים על זה המון
|
רוח לא זעה, ענן לא אחד
הריק, חריקת נשימות הוא ענד
זכה תפילתי אל הגאיה שלי
הגאיה אותה אעריץ עד מותי
|
טיפה. עוד טיפה.
טיף טף מטפטף.
שורשי שערה
הגשם שוטף
|
כותב בדיו אדום
כמו הדם בגופי יזרום
כמעט ללא מעצור
|
לא חושבת קדימה
גם לא לאחור
וכשלך לא אכפת
העולם יעצור
|
שאלתיהו בשאט
-מדוע אנו כאן?
והוא ענה ברעד
-עכשיו הכל מוכן.
|
עם תיק משי אדום
הוא הולך בחלום
הוא לוקח אותי - נשמתי,
בידי.
|
לא מתייחסת בכבוד
אל היקרים אליי
לא מפתחת סבלנת
כלפי חבריי.
|
יום יום חושבת עליך
יום יום דמעות בעיניי
|
כמוני כמוך
ידעת אותי
לעסת, עזבת
אותי לבדי
|
עלמות צעירות
נערות
ילדות
לא עוצרות
לא הולכות
לא נותנות
לא לוקחות
|
דמעות דמעות
אך לא יחזור
ועוד דמעה, ויעבור.
שקטה צועקת
ושומעים
שומעים כמו רחש של עלים
|
תמיד זו אני
מטאטאת ת'רצפה,
אחרי שלכלכת
הרסת אותה.
תמיד זו אני
אחריי יש עתיד...
|
בסרט רומנטי
קיים קיבעון
זועקת לשקט
באין פתרון.
|
מחניקה עוד שיעול
בגופי כל פיתול
מתכווצת בצל שגעון.
|
עם חיוך של מסטול
מתגנב כמו חתול
להיות בתוכך הוא שואף
|
בין שקט לרעש
בין כלום לפיצוץ
שואפת עשן
לגופי הרצוץ
|
בובות עם ריפוד
פורצות בריקוד
|
מי ייתן ואראה עוד פניך
ואראה עוד חיוך בעיניך
מי יחליט ותשקול את דבריך
ותגיד שאני במוחך
|
מילים מרבות
משמעויות
דו-פרצופי
עם נטיות
מילים טובות
מילים חולות
מילים אומרות
כיצד לחיות.
|
מתגעגעת לחיבוק
אשר החזיק אותי שלווה שניות ספורות
|
רוצה לישון מבלי לקום
ולהדליק את הקומקום
לשתות קפה בלי הפסקה
ולקבל את המכה
|
שתי קוקיות, שמלה שחורה
ראש צלול, נשמה פצועה...
|
סימן ירוק, מתחת לעורף
דם משפתיה, גם מהאף
גשם טיפות, רמז לחורף
היא על ספסל, מחוקה על הסף
|
הנה לכם. זה מה שהעולם חושב עליכם!
|
אתה איתי כי חושק אתה באחרת.
רוצה בה אך ההרגשה לא חוזרת.
|
רוצה להיות זו שתגרום לך אושר
אך בסוף זו אני שאשמח.
|
ריקנות. זה הכל.
זה מה יש.
אין לי קול...
|
לא לפחוד
את ילדה קטנה דחוסה
בפינה
של חדרי הלב שלך
|
מלים לא יתארוהו
במלמול בלתי פוסק
האוזניים לא ישמעוהו
כשאת דינו פוסק.
|
הכל מתמוטט
והזמן מאכזב
שעון חול מתהפך
וזוחל לאיטו
|
תן לי ורד אדום ואהיה שלך להיום.
תן לי ורד שחור ואוציא אותך מהכפור.
|
תמיד זה קורה - נכון?
הימים הרעים האלה שמשפיעים כל כך טוב על הכתיבה.
כתיבה מסריחה.
|
גם ככה לכולם יש משקפיים שאת קיומם רוב האנשים מנסים להסתיר
ע"י עדשות מגע, או ע"י הסיכון שבללכת ברחובות ישראל בלי לראות
דבר. אז גם בזמן הניסיון להעשיר את הידע היצירתי בני האדם
צריכים להרוס את הראייה?
|
|
|
