|
"יותר מכל הייתי רוצה לשתוק. אבל איני רשאית. רוצה
הייתי לעצום עיני ולהיות לבדי במקום לחפש מילים. אבל
עלי לדבר..."
אנה זגרס.
"יש שותק משום שאין לו מה לומר; ויש שותק משום שיש
לו יותר מידי לומר..."
יעקב וסרמן.
"השתיקות בשיריך מביאות אדם לידי דמעות."
יש שתיקה, אבל היא איננה מביכה, כמו שכתוב בספרים. לא מאי
נעימות. מוזר לגלות שלאחר שאיבדת את טיפת הגאווה האחרונה וחשפת
לחלוטין את נפשך, אתה אינך חש מובך.
|
כאב פיזי
זיכרון מגע ידיו
מתערפל תחת העוצמה
זה חזק ממנו
|
One more game
and I'll brake
|
היא כל כך שטחית
איך היא יכולה?
השקר הוא שפתה
האשליות מילותיה.
|
שואף את השטחיות
את הלא-כלום
|
ואז,
אני משתחררת,
צורחת
צוחקת
|
מה אם אני אגיד לך
ששיקרתי
שאני לא יודעת מה עובר עליך
|
כתבתי שטויות, אהבות.
זיכרונות,
מחשבות
של אחרים.
|
חליפות יוקרתיות
שמלות אדומות
חייך.
|
Nothing inside of you
Still believes.
In anything
As strongly it hurts you
|
יש קטגוריות, חוקים, מאפיינים
שיעור ספרות מסודר מאוד
נקי מאוד
טכני מאוד
|
יש צדק בעולם.
כשאשר נלקח ממך משהו, הפיצוי יבוא בדרך זו או אחרת.
אם חסרת בדבר מה, בורכת באחר.
|
סתיו 2005.
קרואטיה, או בפי הקרואטים - חרבצקה.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
זיס איז ניו
סטייג'. איט איז
ורי אורנג',
ביקוז בועז רימר
סמוק טו מאץ'
גראס אין דה
אייטיז.
חרגול כמדריך
תיירים
קומפולסיבי |
|
