|
יליד באר-שבע. הסביבה המדברית נתנה בו אותותיה: יבש,
קשה, לוהט. פורח בשלל צבעים כאשר השמיים נאותים
להעניק לו מחסדיהם ולהרוות את צמאונו הבלתי-נדלה.
מתגורר במושב באמצע הדרך בין עיר הקודש לעיר החטאים,
עם אשה ושני ילדים, ואוהב להתקשט בציטטות של אנשים
חכמים. מכל הבא ליד:
"God is the eternal geometrician, but
geometricians do not love." (Voltaire)
המאבק בין ניגודים מוליד כוח, כמו שאש ומים יוצרים
את הקיטור.
(מחזה חלום / א.
סטרינדברג)
"אל תשיאך חכמת יוון, שאין לה פרי, כי אם פרחים".
(יהודה הלוי)
"For advice is a dangerous gift, even from the
wise to the wise, and all courses may run ill"
(שר הטבעות / ג'. ר. ר. טולקין)
המלצת המערכת: רוצה להיות לך גנן
המלצה שלי: השתקפות
To check the limits was her destiny,
To find the borders for her huge Empire
Of nature, dreams, ideas - all that passed her scrutiny -
It seemed that Knowing was her uttermost desire.
|
Oh, my love, my sweetest cherry,
Prettiest daisy in the yard,
|
"A heavy storm is coming", said the oak,
"A vicious storm that we have never seen.
Let's make a bet and see (the judge will be the hawk)
From both of us - who will survive, and who will lose his
green".
|
אפלת תלתליך גולשת רכה
ואורות כוכביה עטים כגיצים,
להצית את נפשי הבוהה בין קורות,
צופה אל ירח בוהק המציץ לפרקים
|
"ביער אורן אפל
הייתי רוצה שנשכב"
|
בחושך המלאכים אוהבים לשיר
|
האיש שידע יותר מדי
בעצם לא ידע דבר.
הוא כל הזמן רק חפר ונבר
|
זה כתוב על המצח שלו.
גם על מצחה כתוב משהו,
ומבין קמטיו הוא קוראו:
"תסתפר!
|
מביטה את לעברה, אך
רואה מראה, והיא-
את
בעבר השני, מטילה צלה -
|
כשאדם קטף את פרי עץ הדעת בשביל חווה
(כן, זה מה שבאמת קרה. לא היה שם שום נחש -
ולא צריך להאמין לכל מלה שבמקרא)
|
עוד לא צפינו בהרים לבנים ואגמים מותכלים שיצאו מתוך שרוול של
שלג,
וכבר נטף לו ברז מעינו של עיט שעמד להפיל את תינוקו
|
אטומיו נאנקים תחת עול גבעולי הייאוש,
לופתים זה את זה כאחים לגורל,
חונקים שורשי דיכאון התועים אל קרקע מוצקה.
|
מיתרים בקרקע וממעל
יוצרים מנגינות מתוקות;
מיתרים על גדותיו של הנחל
שם נפגשות ערבות.
|
בודדת, נשכחת
בפאתי קופסת-שכל,
נעטפת ברגש
שנדחק לפינה
|
אינני בן הדור הרע הזה.
נולדתי בישימון,
ועמוד-הענן (מן המשרפות)
מתאבך להנחותני
בריצתי בדיונות-השממון
בין נוה-משכל לנוה-משגל...
|
באיחור לעולם ("עוד צריך צ'נס לתת"),
הן הצדק יוכר כאשר גם הפשע
יושלם ועל גוויתם יכתת
|
הלל אל-נכון, וירום שוב ושוב המזמור לקלס
את פריחת הכרובית ומתיקות הבטטה,
את ראשו של הכרוב וריחו של שמיר,
יש ששמחו על בצל ששחה שם למטה,
אחרים צהלו על בועות שגלשו מהסיר.
|
ליבי הפועם מפרפר בין קפלי תלתליך,
קוצב דפיקותיו עם כל ניד המפזר ניחוחם
ומחסיר פעימה עת גולש אל מפרצת שדייך
למצוא קירבתו של אחיו האוהב והחם.
|
שובי! שובי והגישי לי את קת הכסף,
אניח את הלהב הנוצץ על כן לבי,
ובאור עינייך תלבני את המתכת,
לאחות את שבר תשוקתי.
|
ואז לחוץ פרצת וברחת בשאגת אימים
מקיא את כל האפר אל החולות האדומים
ורעם הקריאה התגלגל על הדיונות
ו... אבד לנצח תוך דקות ספורות.
|
מדוע נאמר "אין לי חלק ונחלה" ולא נאמר "אין לי אמונה"?
רוצה הכתוב להדגיש כי האיום של היוונים על היהודים חורג מאיום
על דתם ואמונתם לכדי איום על זהותם ועל עצם קיומם כקהילה.
הכיצד?
|
כנסיה כחולה כזו עוד לא ראיתם.
|
נטיפים ומים צלולים כבדולח.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זכר אבי עטוף
בנייר לבן
כפרוסות ליום
עבודה
ואני רעב |
|
