|
עם דתיים הוא יקצין/ שהוא לא מאמין
ועם חילוניים הוא יפטפט/ על המושג המדעי - "אלוהים"...
|
בסיפורון הזה יש הרבה מוסר השכל- כל אחד ייקח לעצמו
את מסקנה שהוא קיבל...
|
מסתבר שהדברים המשמעותיים בחיינו
נמשכים בפרקי זמן קצרים
בין אם הם כואבים, מרגשים
או מאושרים
|
אדם בא לעולם
לבד, לבד
והולך מכאן
לבד, לבד
באמצע יש לו אשלייה גדולה של ביחד...
|
אנשים קטנים דוחפים
כי אין להם כשרון
אין לך ממה לפחד
בסוף יגלו ת'אמת
|
עולם מטורף מלא באכזבות
חיות גדולות טורפות חיות קטנות
חזקים מתחזקים וחלשים נחלשים
העולם הופך חממה למיואשים
|
זה לא אותו המקום
אף פעם לא תרגיש בבית
יש שם אנשים אפורים, מעליבים
אתה אף לא יודע אם הם
אוהבים
|
מה שלא ידעת
או מה שלא סיפרו לך
זה שאיפה שלא תהיה
תמיד תצטרך למכור את עצמך
|
כל דבר שקורה בפעם הראשונה
הוא מרגש ומרעיד את הלב
ואחר כך, כל מה שאתה מנסה לעשות זה
להשוות ולהתאכזב
|
חודר אלייך
בעדינות, בפראות
מלטף את כל גופך
באהבה, ברכות
|
אותו המקום שבו נכתבים
אינסוף שירים
|
איך שיר יכול לגרום לך לרגשות חזקים
פעם אתה אוהב, פעם נשבר לך הלב
דמעות וריגושים
|
מליוני אנשים פוסעים להם בחשיכה
לא אומרים שלום אחד לשני, מרכינים ראשם במבוכה
ואני, ביניהם, לא מוצא את דרכי
איך הגעתי לכאן לעזאזל, ומי אני?
|
תן לי קצת מהניסיון חיים שלך -
מלא אותי בך
|
וכולם יתחלקו בהכל
עשירים יתנו לעניים
ילדים יעזרו למבוגרים
דתיים חילוניים
יזכירו שיכולים להיות כאן ימים טובים
|
"החיים שלנו הם כמו בתחנה,
אנחנו כל הזמן בהמתנה -
זה זמני, כן
גם אתה ואני"
|
עולם קטן למטה
רעש נוראי
כשאני יושב למעלה
זה לא נוגע בי
|
הרי כל מספר זה אדם
וכל אדם זה עולם ומלואו
חיים שלמים שנגמרים בשניה
מוות פתאומי שמקדים את הסוף...
|
אני הייתי אדם מאמין, לא בדת
אלא באהבה
ואני חשבתי שהחיים
מלאי תקווה
|
את כמו אוקיינוס סוער ומקסים
היה מדהים
אבל עכשיו האי שוב בודד
ואני (שוב) מפחד
|
איך שאנשים שוכחים
דברים שקורים בחיים
כנראה שגם הלב מדחיק את העובדה
שאנשים באים ואנשים הולכים
|
ראיתי אותו ונהייתי עצוב
כי הכל נראה לי פתאום
כבר לא כל כך חשוב.
|
המילים לא מספיקות
והזכרון רחוק
שום דבר לא יצליח לבטא
את מה שהיה ביננו...
|
אם אתה מרגיש את העצבות
חודרת אל תוך תוכך
היה קשוב לעצמך
היא רוצה לדבר אתך...
|
יום אחד אתה מלך
למחרת אתה עבד
אין נסיך באמצע
אין אפילו אדם רגיל
|
אם יש אהבה בעולם
אז היא בטח לא בליבי.
|
כשהעולם עצוב- הוא עצוב רק לנו
כי לאחרים הוא עולם מאושר...
|
רציתי לספר לך
על ענן בשמיים וכוכב אחד
שניפגשים ומדברים
כל הלילה...
|
והעולם מתגלגל לו הלאה
מבלי להביט לאחור...
|
את שונה,
את כל כך משונה
עד שבא לצרוח מרוב ייאוש.
|
באוויר שביני לבינך
ישנה הילה קסומה
האנשים של היום
קוראים לזה בפשטות - אהבה.
|
אני לא שוכח
אני לעולם אוהב
אני רק בורח
ונועל את הלב...
|
בחלומות שלי
אני עונה לכל אלה ששתקתי
כל אלה שפחדתי מהם
|
על הבמה חושפים את מה שאתה
אף פעם לא תוכל לחשוף
בסוף, אתה יודע
רואים רק את הסוף
|
אני מנסה למשוך
יום ועוד יום
וכל משיכה
מרחיקה את החלום -
|
שם בחושך
נתמזג שנינו
ונהפוך ליישות אחת
אהבה אחת
עולם אחד
ועצבות אחת....
|
והלילה, כשאראה אותך
אזכר בכך שיכולת למות
ולא להיות איתי
|
כולם חיים את חייהם
מבלי לדעת את הסיבה
ומבלי להיות קשובים ללב...
|
אין אושר גדול יותר
מאשר לחלוק עם אדם אחר
את רגשותינו
|
הלבד הזה הוא שלי
והשונה שוכן בי
וגם הרעל הזה שבתוכי
הוא בשלמותי אני...
|
האיש שלא שמע מוזיקה אף פעם
כשהתחיל לנגן אמרו לו שהוא מזכיר מישהו
|
לכל אחד יש את הסיפור שלו
לכל אחד את הזיכרון
האם הודו, על מליוני אנשיה,
שומרת לי מקום?
|
הוא לא רואה אותנו,
הוא לא רואה שאנחנו
הולכים ונגמרים
|
הקסם שלה גובר על הפחד שלי
והחיוך שלה מחבק לי את הלב...
|
בואו ננסה קצת לחשוב
מעבר למה שאנחנו יודעים
בואו ננסה להבין
את הצד השני
|
והחיים עוברים הלאה
החיים נסחפים עם הגשם השוטף
והשעון לא עוצר, כאילו הוא ממהר
כאילו שאיזה קו-סיום מחכה לו
|
ושוב אתה מבין
שזה רק אתה ועצמך
שלאף אחד
לא אכפת ממך
|
לא יכול יותר
אני עשוי מחומר אחר
|
לא משנה באיזה זמן
חושב- נוגה על העולם.
|
הים זה חול, וחול זה עפר
זה אומר שאנחנו ים.
|
בעולם הזה, ילד
יש גם המון דברים יפים...
|
רוצה להיות
בעולם מאושר
אבל כאן אני גר...
|
את מה שעברת בדרך לכאן -
בדרך לארץ ישראל שטופת הרוע
מוכת העצב ומוכת הגורל -
לא אדע
|
ועכשיו שקט
זמן לחשוב
על הדרך
ואני אפילו לא באמצע...
|
את לא מוכנה להלחם
האם את יודעת לאהוב?...
|
לב שבור-
שוב פעם זה קורה לי
|
להיות שם.... רחוק מכאן....
|
כנראה שמוות כלול במחיר
של התפתחות עולם מתקדם ומהיר...
|
אומרים שהשמיים כחולים
בגלל שהם השתקפות של הים
|
נמצאים בזמנים לא קלים
כבר לא מאמינים במושג "חברים"...
|
מפליא
איך שלמרות הכאב הגדול
אתה לומד יותר לאהוב
ובכך מלמד אותי
לאהוב אותי
|
והעצבות מחלחלת
לתוך עולם סגור
והדלת נטרקת...
|
אולי נדבר, אולי שוב נסתדר
אבל זה יהיה משהו אחר...
|
כל אחד רוצה להיות "במנהרת הזמן"
כדי לחזור אל העבר
לתקן ת'טעויות, ואת כל השגיאות
ואולי כך להיות מאושר
|
סיפור אהבה בלתי אפשרי
לכולנו זה קורה
לפחות פעם בחיים
לב שנשבר
וטעם מתוק-מר
מזכרונות רחוקים...
|
ואני לא עונה,
רק מעקם קצת את הפה
ולבסוף פולט "מה לעשות..." סתמי
אותו המשפט הידוע של הישראלים
|
שירים אצלי מתערבבים
אבל באמצע הם הולכים לאיבוד
ממש כמוני
|
עצב
שולח את זרועותיו הארוכות אלי
|
כלום לא אספר לחבריי או למשפחתי
זה רק אני והעצבות שלי
|
פנים של ילדה תמימה
משתקפות אליי דרך תמונה
פנים ששואלות האם, עדיין
זו אותה האהבה...
|
ילדה כל כך יפה
שציפו לה עתיד כל כך מזהיר
צועדת אל מותה
בדרך אל העיר...
|
"צדק, צדק
איפה אתה צדק?"...
|
קצת בוקר,
קצת זריחה
קצת מרגיש שהשמש לא טובה אלי הבוקר
|
חתול אחד שחור, חתול אחד לבן
חושב עם עצמי מחשבות, מטייל ליד הגן
פתאום החתול השחור אומר לי: מתי תפסיק להיפגע
אתה הרי יודע שזה לא מגיע לך
|
שירים
תמיד נשארים
הם לא מתיישנים
|
יש שם אנשים,
צוחקים,
שיודעים את סוד
משמעות החיים.
|
הדבר האירוני הוא שה"נשמה הבודדה בורחת ל"לבד" הזה...
כשהיא תהיה עם כולם- היא תרגיש בודדה, ואז היא תברח להיות לבד
כדיי להרגיש ביחד...
|
בסוף היום הוא יחכה לי במיטה
תינוק קטן, ישמור מרע
ביני לבינה
איתה ואיתה
|
חוסר בטחון, ילדות אימתנית
חסר אהבה, חסר זהות מינית
מתחבא מאנשים, מרגיש שהם אשמים
העולם הזה הוא מפלט לפחדנים
|
לחבק אותך חזק ולא לעזוב...
|
ואנחנו ביחד
ואנחנו לחוד...
|
פה ושם זה קורה/ הרעיון נעלם
או שהחשק עובר/ והדף נותר לבן...
|
"ותחת שפתותייך יכבה נא ניצוצי
ובין שדייך יומי אוציא"
|
תנסי קצת
בשבילי
תהיי חזקה
בשבילך...
|
אני גדלתי בפנימייה
שם אני הכרתי
את ההרגשה
לחיות בלי אמא ואבא...
|
אני יודע
איך זה להרגיש כאב...
|
ילדה כל כך יפה
שציפו לה עתיד כל כך מזהיר
צועדת אל מותה
בדרך אל העיר..
|
קולות שקטים קראו לי לצאת אל המסע
לעזוב את החיים שהיו לי
ולבחור בדרך חדשה...
|
הי,
זה אני הכל יכול
כשאני בסביבה
תעצום עיניים
|
הכל שקר אחד גדול
ואנחנו שוחים בו כמו דגים בים הכחול,
רוצים רק לגדול ולגדול ולגדול ולגדול...
|
הקסם שלה גובר על הפחד שלי
והחיוך שלה מחבק לי את הלב
|
הרגעים האלה, שיש שקט,
מפחידים אותי
מתכנסת בתוך עצמי
ובוכה
|
זכרונות וחלומות
על מה שהיה לי-
ועל מה שיכל להיות...
|
לילה הופך ליום, ויום הופך ללילה...
|
יום הופך ללילה, ולילה הוך ליום...
|
ותמיד, תמיד ידענו
שיש אהבה בעולם
ותמיד, תמיד האמנו
שיש לה מקום בלב של כולם...
|
כלום לא קורה פה
כלום יקרה
אז למה אני מחכה?
|
כמו צדפה הנפתחת במים
הנושאת בתוכה פנינה
כך בכל עת אני נפתח אלייך
נושא מילותיי חרוזות במנגינה...
|
האהבה לא בורחת
היא רק משתנה
|
להתרסק
כי לשם אתה הולך
לשם כיוונת
כל חייך
|
ואת יודעת
שאני אוהב אותך
ועץ הדעת
מחכה רק לי ולך...
|
אני מביט בסבתא
שעוצמת עיניים ומדברת לעצמה
היא בטח חולמת על
ימים יפים של ילדותה...
|
"פיטר פן, אל תאבד פה
אל תחפש את השמחה,
כי אי שם מעבר ארץ לעולם לא
אמא לך מחכה..."
|
השתיקה מחליפה את הצחוק
הלבד מחליף ת'ביחד...
|
ושוב העולם שלך
נשמט לאט מליבי
ושוב הכאב שלך
מתפשט עמוק בתוכי...
|
שום דבר לא ישבור אותי
אם אמשיך לתפוס חזק...
|
להתחיל, לסיים, לכבות, להשתעמם
להבין, לוותר, לריב, להסתדר
לדבר ולפרוק, להקשיב, להיות
לחפש ולמצוא, להפליג במחשבות
|
ואם יש אושר
איפה הוא נמצא?
ואם יש אהבה
איפה היא ישנה?
|
כשאני לבד
העולם עומד
שום דבר כבר לא שווה יותר
כשאני בודד...
|
תנסי לאהוב אותי
ותראי שכל זה אמיתי...
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אני צמחוני לא
כי אני אוהב
חיות - אלא כי
אני שונא
צמחים.
תומאס, מסביר. |
|
