|
עם דתיים הוא יקצין/ שהוא לא מאמין
ועם חילוניים הוא יפטפט/ על המושג המדעי - "אלוהים"...
|
בסיפורון הזה יש הרבה מוסר השכל- כל אחד ייקח לעצמו
את מסקנה שהוא קיבל...
|
מסתבר שהדברים המשמעותיים בחיינו
נמשכים בפרקי זמן קצרים
בין אם הם כואבים, מרגשים
או מאושרים
|
אדם בא לעולם
לבד, לבד
והולך מכאן
לבד, לבד
באמצע יש לו אשלייה גדולה של ביחד...
|
אנשים קטנים דוחפים
כי אין להם כשרון
אין לך ממה לפחד
בסוף יגלו ת'אמת
|
עולם מטורף מלא באכזבות
חיות גדולות טורפות חיות קטנות
חזקים מתחזקים וחלשים נחלשים
העולם הופך חממה למיואשים
|
זה לא אותו המקום
אף פעם לא תרגיש בבית
יש שם אנשים אפורים, מעליבים
אתה אף לא יודע אם הם
אוהבים
|
מה שלא ידעת
או מה שלא סיפרו לך
זה שאיפה שלא תהיה
תמיד תצטרך למכור את עצמך
|
כל דבר שקורה בפעם הראשונה
הוא מרגש ומרעיד את הלב
ואחר כך, כל מה שאתה מנסה לעשות זה
להשוות ולהתאכזב
|
חודר אלייך
בעדינות, בפראות
מלטף את כל גופך
באהבה, ברכות
|
אותו המקום שבו נכתבים
אינסוף שירים
|
איך שיר יכול לגרום לך לרגשות חזקים
פעם אתה אוהב, פעם נשבר לך הלב
דמעות וריגושים
|
מליוני אנשים פוסעים להם בחשיכה
לא אומרים שלום אחד לשני, מרכינים ראשם במבוכה
ואני, ביניהם, לא מוצא את דרכי
איך הגעתי לכאן לעזאזל, ומי אני?
|
תן לי קצת מהניסיון חיים שלך -
מלא אותי בך
|
וכולם יתחלקו בהכל
עשירים יתנו לעניים
ילדים יעזרו למבוגרים
דתיים חילוניים
יזכירו שיכולים להיות כאן ימים טובים
|
"החיים שלנו הם כמו בתחנה,
אנחנו כל הזמן בהמתנה -
זה זמני, כן
גם אתה ואני"
|
עולם קטן למטה
רעש נוראי
כשאני יושב למעלה
זה לא נוגע בי
|
הרי כל מספר זה אדם
וכל אדם זה עולם ומלואו
חיים שלמים שנגמרים בשניה
מוות פתאומי שמקדים את הסוף...
|
אני הייתי אדם מאמין, לא בדת
אלא באהבה
ואני חשבתי שהחיים
מלאי תקווה
|
את כמו אוקיינוס סוער ומקסים
היה מדהים
אבל עכשיו האי שוב בודד
ואני (שוב) מפחד
|
איך שאנשים שוכחים
דברים שקורים בחיים
כנראה שגם הלב מדחיק את העובדה
שאנשים באים ואנשים הולכים
|
ראיתי אותו ונהייתי עצוב
כי הכל נראה לי פתאום
כבר לא כל כך חשוב.
|
המילים לא מספיקות
והזכרון רחוק
שום דבר לא יצליח לבטא
את מה שהיה ביננו...
|
אם אתה מרגיש את העצבות
חודרת אל תוך תוכך
היה קשוב לעצמך
היא רוצה לדבר אתך...
|
יום אחד אתה מלך
למחרת אתה עבד
אין נסיך באמצע
אין אפילו אדם רגיל
|
אם יש אהבה בעולם
אז היא בטח לא בליבי.
|
כשהעולם עצוב- הוא עצוב רק לנו
כי לאחרים הוא עולם מאושר...
|
רציתי לספר לך
על ענן בשמיים וכוכב אחד
שניפגשים ומדברים
כל הלילה...
|
והעולם מתגלגל לו הלאה
מבלי להביט לאחור...
|
את שונה,
את כל כך משונה
עד שבא לצרוח מרוב ייאוש.
|
באוויר שביני לבינך
ישנה הילה קסומה
האנשים של היום
קוראים לזה בפשטות - אהבה.
|
אני לא שוכח
אני לעולם אוהב
אני רק בורח
ונועל את הלב...
|
בחלומות שלי
אני עונה לכל אלה ששתקתי
כל אלה שפחדתי מהם
|
על הבמה חושפים את מה שאתה
אף פעם לא תוכל לחשוף
בסוף, אתה יודע
רואים רק את הסוף
|
אני מנסה למשוך
יום ועוד יום
וכל משיכה
מרחיקה את החלום -
|
שם בחושך
נתמזג שנינו
ונהפוך ליישות אחת
אהבה אחת
עולם אחד
ועצבות אחת....
|
והלילה, כשאראה אותך
אזכר בכך שיכולת למות
ולא להיות איתי
|
כולם חיים את חייהם
מבלי לדעת את הסיבה
ומבלי להיות קשובים ללב...
|
אין אושר גדול יותר
מאשר לחלוק עם אדם אחר
את רגשותינו
|
הלבד הזה הוא שלי
והשונה שוכן בי
וגם הרעל הזה שבתוכי
הוא בשלמותי אני...
|
האיש שלא שמע מוזיקה אף פעם
כשהתחיל לנגן אמרו לו שהוא מזכיר מישהו
|
לכל אחד יש את הסיפור שלו
לכל אחד את הזיכרון
האם הודו, על מליוני אנשיה,
שומרת לי מקום?
|
הוא לא רואה אותנו,
הוא לא רואה שאנחנו
הולכים ונגמרים
|
הקסם שלה גובר על הפחד שלי
והחיוך שלה מחבק לי את הלב...
|
בואו ננסה קצת לחשוב
מעבר למה שאנחנו יודעים
בואו ננסה להבין
את הצד השני
|
והחיים עוברים הלאה
החיים נסחפים עם הגשם השוטף
והשעון לא עוצר, כאילו הוא ממהר
כאילו שאיזה קו-סיום מחכה לו
|
ושוב אתה מבין
שזה רק אתה ועצמך
שלאף אחד
לא אכפת ממך
|
לא יכול יותר
אני עשוי מחומר אחר
|
לא משנה באיזה זמן
חושב- נוגה על העולם.
|
הים זה חול, וחול זה עפר
זה אומר שאנחנו ים.
|
בעולם הזה, ילד
יש גם המון דברים יפים...
|
רוצה להיות
בעולם מאושר
אבל כאן אני גר...
|
את מה שעברת בדרך לכאן -
בדרך לארץ ישראל שטופת הרוע
מוכת העצב ומוכת הגורל -
לא אדע
|
ועכשיו שקט
זמן לחשוב
על הדרך
ואני אפילו לא באמצע...
|
את לא מוכנה להלחם
האם את יודעת לאהוב?...
|
לב שבור-
שוב פעם זה קורה לי
|
להיות שם.... רחוק מכאן....
|
כנראה שמוות כלול במחיר
של התפתחות עולם מתקדם ומהיר...
|
אומרים שהשמיים כחולים
בגלל שהם השתקפות של הים
|
נמצאים בזמנים לא קלים
כבר לא מאמינים במושג "חברים"...
|
מפליא
איך שלמרות הכאב הגדול
אתה לומד יותר לאהוב
ובכך מלמד אותי
לאהוב אותי
|
והעצבות מחלחלת
לתוך עולם סגור
והדלת נטרקת...
|
אולי נדבר, אולי שוב נסתדר
אבל זה יהיה משהו אחר...
|
כל אחד רוצה להיות "במנהרת הזמן"
כדי לחזור אל העבר
לתקן ת'טעויות, ואת כל השגיאות
ואולי כך להיות מאושר
|
סיפור אהבה בלתי אפשרי
לכולנו זה קורה
לפחות פעם בחיים
לב שנשבר
וטעם מתוק-מר
מזכרונות רחוקים...
|
ואני לא עונה,
רק מעקם קצת את הפה
ולבסוף פולט "מה לעשות..." סתמי
אותו המשפט הידוע של הישראלים
|
שירים אצלי מתערבבים
אבל באמצע הם הולכים לאיבוד
ממש כמוני
|
עצב
שולח את זרועותיו הארוכות אלי
|
כלום לא אספר לחבריי או למשפחתי
זה רק אני והעצבות שלי
|
פנים של ילדה תמימה
משתקפות אליי דרך תמונה
פנים ששואלות האם, עדיין
זו אותה האהבה...
|
ילדה כל כך יפה
שציפו לה עתיד כל כך מזהיר
צועדת אל מותה
בדרך אל העיר...
|
"צדק, צדק
איפה אתה צדק?"...
|
קצת בוקר,
קצת זריחה
קצת מרגיש שהשמש לא טובה אלי הבוקר
|
חתול אחד שחור, חתול אחד לבן
חושב עם עצמי מחשבות, מטייל ליד הגן
פתאום החתול השחור אומר לי: מתי תפסיק להיפגע
אתה הרי יודע שזה לא מגיע לך
|
שירים
תמיד נשארים
הם לא מתיישנים
|
יש שם אנשים,
צוחקים,
שיודעים את סוד
משמעות החיים.
|
הדבר האירוני הוא שה"נשמה הבודדה בורחת ל"לבד" הזה...
כשהיא תהיה עם כולם- היא תרגיש בודדה, ואז היא תברח להיות לבד
כדיי להרגיש ביחד...
|
בסוף היום הוא יחכה לי במיטה
תינוק קטן, ישמור מרע
ביני לבינה
איתה ואיתה
|
חוסר בטחון, ילדות אימתנית
חסר אהבה, חסר זהות מינית
מתחבא מאנשים, מרגיש שהם אשמים
העולם הזה הוא מפלט לפחדנים
|
לחבק אותך חזק ולא לעזוב...
|
ואנחנו ביחד
ואנחנו לחוד...
|
פה ושם זה קורה/ הרעיון נעלם
או שהחשק עובר/ והדף נותר לבן...
|
"ותחת שפתותייך יכבה נא ניצוצי
ובין שדייך יומי אוציא"
|
תנסי קצת
בשבילי
תהיי חזקה
בשבילך...
|
אני גדלתי בפנימייה
שם אני הכרתי
את ההרגשה
לחיות בלי אמא ואבא...
|
אני יודע
איך זה להרגיש כאב...
|
ילדה כל כך יפה
שציפו לה עתיד כל כך מזהיר
צועדת אל מותה
בדרך אל העיר..
|
קולות שקטים קראו לי לצאת אל המסע
לעזוב את החיים שהיו לי
ולבחור בדרך חדשה...
|
הי,
זה אני הכל יכול
כשאני בסביבה
תעצום עיניים
|
הכל שקר אחד גדול
ואנחנו שוחים בו כמו דגים בים הכחול,
רוצים רק לגדול ולגדול ולגדול ולגדול...
|
הקסם שלה גובר על הפחד שלי
והחיוך שלה מחבק לי את הלב
|
הרגעים האלה, שיש שקט,
מפחידים אותי
מתכנסת בתוך עצמי
ובוכה
|
זכרונות וחלומות
על מה שהיה לי-
ועל מה שיכל להיות...
|
לילה הופך ליום, ויום הופך ללילה...
|
יום הופך ללילה, ולילה הוך ליום...
|
ותמיד, תמיד ידענו
שיש אהבה בעולם
ותמיד, תמיד האמנו
שיש לה מקום בלב של כולם...
|
כלום לא קורה פה
כלום יקרה
אז למה אני מחכה?
|
כמו צדפה הנפתחת במים
הנושאת בתוכה פנינה
כך בכל עת אני נפתח אלייך
נושא מילותיי חרוזות במנגינה...
|
האהבה לא בורחת
היא רק משתנה
|
להתרסק
כי לשם אתה הולך
לשם כיוונת
כל חייך
|
ואת יודעת
שאני אוהב אותך
ועץ הדעת
מחכה רק לי ולך...
|
אני מביט בסבתא
שעוצמת עיניים ומדברת לעצמה
היא בטח חולמת על
ימים יפים של ילדותה...
|
"פיטר פן, אל תאבד פה
אל תחפש את השמחה,
כי אי שם מעבר ארץ לעולם לא
אמא לך מחכה..."
|
השתיקה מחליפה את הצחוק
הלבד מחליף ת'ביחד...
|
ושוב העולם שלך
נשמט לאט מליבי
ושוב הכאב שלך
מתפשט עמוק בתוכי...
|
שום דבר לא ישבור אותי
אם אמשיך לתפוס חזק...
|
להתחיל, לסיים, לכבות, להשתעמם
להבין, לוותר, לריב, להסתדר
לדבר ולפרוק, להקשיב, להיות
לחפש ולמצוא, להפליג במחשבות
|
ואם יש אושר
איפה הוא נמצא?
ואם יש אהבה
איפה היא ישנה?
|
כשאני לבד
העולם עומד
שום דבר כבר לא שווה יותר
כשאני בודד...
|
תנסי לאהוב אותי
ותראי שכל זה אמיתי...
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
מעניין כמה זמן
לוקח לסלוגן
להיות מאושר,
חמש דקות?
יום?
אולי שבוע?
אולי זה לא קשור
לזמן, זה קשור
לאיכות...
טוב מאוחר מדי
בשבילי.
בני סלע, אספן
סדרתי של השם
שלו. |
|
