|
התלבטות בינה לבין עצמה
שתי סטירות ולחישה
|
שירת הגויים מהדהדת מעבר לים
פורטת על מסדרונות נפשי
|
כסף שליטה כוח אימה
תמיד אל אותה מטרה יחידה
|
השתקפות בראי שממול
התחושה עוברת כל גבול
|
שכבות של נוסטלגיה עוטפות ברכות
|
עיר סואנת
מתפתלת מסוכנת
מחפשת מטרה
|
פריצה מחדר החדשות
הידיעות מרעישות, מרגשות, כואבות
|
נסתרות הם דרכי האדם
לבד הוא ניצב כך מולם
|
סופת החושים שסחפה אותי אז
סוחפת גם היום
|
תגידי לי מתי זה עכשיו
נגני לי איזשהו תו
שנינו יחד בהרמוניה רגעית
כמהים לאהבה אין סופית
|
|
|
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!
מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2 |
|
