|
אילו ידעת את רגשותיי,
היית שוקעת לתוכי, לא היית מרפה,
לא היית יודעת שובע, ממשיכה כנהר גועש פנימה,
ללא סוף אל תוך מעמקיי.
|
דמותך אליי באור גנוז
ניבטת ונעלמת
|
מי אתה? יצור מוזר
יצור חסר אונים
מושלך מכאן לשם,
מי אתה שרומסים אותך וקורעים
|
מוחי מוצף מחשבות
וגופי קורס ממשאות
ליבי כמו כלי שבור בלי ניצוצות
|
אני הוא האיש במסע,
המתמודד בימים ודרכם
אני הוא הלוקח נשימה
מכווץ פניי בנחישות, כאילו לא נכנע
|
...בשעות של חופש מעצמך
בשעות שראשך לא בגופך...
תעוף לשמיים ותפרוס כנפיים
וכשאתה שם עם חברייך,
|
|
|
זה ציפור... לא
זה מטוס... לא
זה סופרמן!
... רגע... אני
סופרמן!
-סופרמן עומד על
מגדלי התאומים
ומסתכל לאופק. |
|
