|
אני יכול לקרוא לך עד אין סוף
ואני יודע שלעולם לא תענה לי.
|
אירקטוס מקסימוס
מחלה קשה חשוכת מרפא
|
גשר חבלים רעוע,
מתפרק אך עומד איתן
לא זז ברוח ולא יכול למות
בשקט.
|
בצד האחר הייתי
דרכי הפשע וחטאים
|
פאק אני מרגיש את זה מטפס
ממש זורם באיטיות מלמטה או שזה התחיל מלמעלה?
אני מרגיש את זה באצבעות של הרגליים.
בין הציפורניים והבוהן מטפס לו לאיטו
נוזל שחור שזורם אל הקרסול שלי ממלא את כל כף רגלי בשחור
אבל לא זה לא מספיק זה מנסה לכבוש אותי
זה מטפס עוד וע
|
החריצים בכתפיים האדימו ואפילו דיממו מעט
בעונג עצוב של כאב אולי הזדהות...
|
רגליי קפאו מלכת נעצרו ולא זזו לעד
|
פצועה ביער
דם דם על ידיי
לא שלך
שלי
|
נפשי האובדת עזבה
את משכני
בנק' האל חזור ירקה את ארוחתי
לשנה האחרונה
|
בכחול עיניי ראיתי את בבואתי הנופלת
|
שום מפתח כבר לא יסובב חיים
|
בקצות אצבעותי טעמתי את ריח
העסיס שזרם במדרונות שפתי
|
שיר אהבה ישן אבל בועט את מהלומותיו בתוכי
הלוואי וההית יודעת...
|
תחושת ריקנות שמשהו לא שלם
תחושה שאומרת שאת
|
העיניים הכחולות שלי צריכות להפוך שוב לצהובות, עיני טורף רואה
בחושך...
|
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
