|
אני ענק הברזל
גם סלעים לא ייפגעו בי,
בטח שלא רוח חזקה
|
אם רק היית כאן
העצב היה חולף
|
הנה היום, היום הראשון
שבדידות כבר לא נמצאת
מרגיש שהיא עפה הרחק
פרשה כנף והחליטה לברוח
אמרה שתדאג ותיתן לי את הכח
|
תני לו לברוח
ואל תצפי שיחזור
בלעדייך הוא אפרוח
את לימדת אותו הכל
|
ביקשתי לי אותך
כשנשר עוד כוכב
|
אני זאת החיילת
ואתה זה המפקד
|
לברוח מהמציאות?
אולי זו סתם טעות
|
אבל בתוכי עוד יושב
הילד שכ"כ אוהב
|
הוא הביא לי פרח אדום
אך מה שבאמת רציתי
|
לא נקלט, שזו את
איך ברגע אחד
לבי נמס, אושר קפא בי.
|
את לא רוצה להאמין
שאותך הוא לא אוהב
תסמכי עליי קטנה שלי
זה ילווה פחות כאב
|
נברח לתוך השמים
וסתם שטויות נצעק
ואז ניפול הישר למים
|
זה שוב הגיע כמו כל לילה בחצות
הרגשה של מיותרות שכבר אין כל תקוות
|
החיוך שלך בעיניי זורח,
מאיר לי את הרגש, שמתפשט אצלי בגוף...
|
פעם היו לי שני יומנים, אתם דיברתי על הכול,
היומנים כבר לא בידיי,
אני רואה אותם אבל לא מצליח להחזיר אותם,
הם סגורים שם,
|
לא התקשת לפרק את מה שבניתי
|
יש בי רגשות שאין בי דרך להסביר,
יש בי אהבה ואין לה תווית
אהבה שלא נכנסת בשום תבנית,
|
את העבר נוכל לשכוח
ועל הכול נוכל לסלוח
|
השארת אותי תלוי
לא יודע אם רע או טוב
|
|
|
אחרי שהשתתפתי
איתם במעשיהם
הפראיים (או,
שאני אתחיל
לציין) אני כבר
לא מסופקת עם
אנשים אחרים
מלבדם.
החברה של שלי
מתוודה. |
|
