|
פזמנואי עברי יליד 1968
לפניות - berzulik@gmail.com
אם אתה לא יודע לאן אתה הולך
כל דרך תיקח אותך לשם
אני זוכר איך דלה מכיסו גוש סוכריות דביק ותחבו לידי
|
אהבה לא כותבת שירים
והלילות לא פותרים חלומות
החיים בכלל לא קלים
וגם לא הולכים להיות
|
ביום העצמאות שנת שמונים וארבע
היינו ביחד והייתה לי סיבה
היו רבבות אנשים ברחובות
והייתי איתך והיו לי תקוות
|
במסיבה הגדולה בקולנוע דן,
ראית איך הולכות שנות השמונים.
לעיר היה פרצוף מאופר
והשמש זרחה במועדונים.
|
אני יכול לחשוב על אלף דברים
שהייתי עושה -
אילו היה בי כוח מסוים לעשות.
אבל לעת עתה...אני, באופן מטאפיסי לפחות,
גורר את עצמי באלנבי..ממלמל מילים,
מתקשה לכתוב.
|
דוקר כמו חלום שכבר לא יתגשם
|
אתה מדבר איתי על זיכרונות
אני לא מסוגל לשום דבר אחר.
והחתול מיילל מעבר לדלת,
והשכנים ביום א' לבן
|
חייב להרגיש ולנסות לאהוב
אולי פעם אחרונה ואז לעזוב
לקום וללכת נואש בלילות
כבד שיכור אבוד ומסוחרר
להביט מעורפל מצפה לזריחות
יותר מפעם אחת -יותר מפעם אחת
להיות משוחרר
|
יהיה פעם טוב או לפחות בסדר
|
זה קצת מוזר להשתכר ביום רביעי,
אולי תצליחי גם לבכות - לבד מול הראי.
|
אני חייב להשתחרר
הוא לחש לעצמו
השעה הייתה שלוש ושלושים
לפנות בוקר.
|
אדית פיאף ואמי
על אותו אקורדיון ממשיכות לצוף.
את בהזיותיו של אהובי המתוק.
|
ועכשיו כשנסעת בוא תספר מה איתך,
מה פגשת בדרך מה גילתה נשמתך.
לא משנה הימלאיה, לא משנה גיברלטר,
לא משנה המרחק - אם אתה מאושר.
|
ומעל ירחפו שמיים גדולים,
מעל ארץ אחת מוכת עיוורון.
|
אם הפחדים שלנו זרוקים שם,בחושך.
ואם אהבה הופכת ספק עד הבוקר.
|
הם קרעו ממך את השמלה ולבשת כבר אחרת
והלכת אל הים ועכשיו את חוזרת
|
בבגדי שבת ולב מנותץ
את רואה את הסוף, לעברך שוב הוא רץ
|
לא כדאי להתאהב, תראה כמה דמעות
|
רחוק מכאן
יש אלף אנשים עם אלף אהבות
|
ג'ים ואני חטפנו
ברכבת הלילית מסביב לאמסטרדם
את תמיד שאלת "תגידו השמנתי?-
ומה צבע השמיים" וג'ים נרדם
|
מכאן והלאה,מכאן כבר לתמיד
|
תמונתה של פרה העומדת בחושך כסימבול מוחשי כמעט להכל
|
ואת תחיי שנים יפות עם הרוצח
|
אומרים שאנשים, הם לרוב רק מה שהם
ותמיד לפני הטוב אתה חייב קצת לדמם
|
אל תגיד לי מה פתאום
אצלי זה כך יומיום
|
שקיעה וזריחה וזה הכל בנאדם.
|
קודם נצא מעזה ונחזור לת"א
|
הפזמון הנכתב קצת לפני ...והושלם קצת אחרי..רצח רבין
|
יום אחד אותך יראו
ואז תראי - הם יופתעו
זה לא תמיד נראה - בשבע עשרה
|
בנות !
הזהרו מעצי הבאובב ההומואים.
|
ריקוד הפנדנגו של ארבעה אנשים
|
מילים: ירמי קפלן וארז ברזוליק
לחן: ירמי קפלן
תסריט - עודד תורג'מן
במאי - אהרון קפלן
|
לחן וביצוע - רונית רולנד
עיבוד - דודו טסה, שמואל דניאל ורונית רולנד
בימוי - מילי בן חייל
|
אל הארכיון האישי (47 יצירות מאורכבות)
|
|
את רוצה להוסיף
שקל וחצי
ולהגדיל את
הסלוגן? אם את
רוצה אז אפשר רק
את הפאנצ' או
האגו או את הזין
שלי אבל בשביל
הזין את לא
צריכה כסף רק
תורידי חולצה.
עמוס מהמוסד
מתחיל עם ארוחת
ילדות. |
|
