|
I wrote something.
I wrote something for god.
I wrote.
|
ביי, ביי...
(ולי נשארה רק) אנחה.
|
ואלוהים שומע וצוחק,
אפילו האלים מתגרים מטעם הדם.
|
גם אני מתגעגע, בני...
גם אני חולם...
|
והצדק במוות כקוץ במותניי,
מדמיין את החושך מנעים את עיניי,
|
תמיד תהיי זוהרת בליבי, בתוכי
|
נמאס לי מהחלומות
אני לא יכול יותר לחיות
|
כנראה, שאין שום דבר אחר
אשמור, איתי את מה שיש
|
מה כבר אתם מחפשים? טיפשים
כי לחיים אין ילדים, אלא נתינים
|
ועכשיו כשחטאתם, את עונשי תקבלו...
|
למה לדבר? מה אנחנו צריכים לדבר? אנחנו לא מכירים? האם העיניים
שלי לא אומרות לך כלום... ?
|
לעולם לא אשמע בקולך יותר,
קול המתים, אלוהים
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|