[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כשהדלת נפתחה, ליבי הלם בחוזקה, חשבתי עליה.
מצד אחד קיוויתי שהיא תהיה על האוטובוס, על מנת שאוכל לראות
אותה, כמו בשבוע שעבר ובזה שלפניו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אלוהים
אלוהים ?

ישבנו יחד
אני לבד ורק אני
חשבנו למה
באופן רציני

כשנעוף אל מול התיל
המחייך בעצבנות
אל אויר שטוף בשפע
של רסיסים וזדוניות

הגלים בעיניך
משתברים אל חוף עיני

כן ילדה,
זה דשא שם,
על מה שאת דורכת.

האפיפיור מכובד כל-כך,
הוא לא נוסע על סקטים ביום שבת.

הכי בחרבך
המשיכי עוד הלאה
הרי טעם הדם
על לשונך הוא ממתיק.

קוים מתוך ענן
צובעים אותך אדום בוהק.
ולא תהיה עוד נחמה
אחרי המלחמה.

לא רצית אותי
רצית אותי אחר

לפעמים זה עולה וצף
במחשבה לא מורגשת
נעלם בחטף

כשהלכת על החול יחפה
כפות רגלייך סימנו
את כיוון העתיד שרצינו

אולי הדמעות
חוצות את המרחק

אמרתי לך שאני יכול
להחביא את הסכין

ריקוד טנגו חלק
בכסא הגלגלים המשותק,
הפונה ימין ושמאל באין מביט
סיבוב מהיר וחד,
גלגל אחד.

כשאמות
אוריש לך את אהבתי

אני רוצה בך
בלהט מתוק של אכזבה ארוכה
בתקופה שאין לה אמצע

כשיאשפזוני במוסד
אני כבר לא אהיה לבד
אני כבר לא אהיה לבד

שיר לאף אחת
ללא מילים
בלי כללים

בפעם האחרונה שחיבקתי אותך
את כבר לא היית שלי

קום ותירק
אל הנוף שממנו נולדת
הטל את מימיך
בינות לקברים הטריים

היא הניחה את החלוק הורוד
על הספסל
שהיה קצת רטוב כמו תמיד

איך הוא מקלף ממך
שכבה אחר שכבה
ואת אל תוך ידיו
נופלת.

אני נקרע לגזרים
כמו ניר עיתון ישן
בצפורני האהבה המושחזות

באחד הסיבובים של הסתו,
לא ידענו עונתנו,
ואת שאלת
"מה יהא עלינו כשיבוא הגשם?"

בחורף הקר
את מתכרבלת במיטה
מוציאה מהארון עוד שמיכה עבה
ומחבקת את הדובי שלך

ערב ירד על סלעי הבזלת
שחור וירוק נצבעו באדום
בערבוביה צורמנית, ביגון.

את שמך איני יודע
את פניך לא אוכל לראות
את קולך איני שומע
הד צניחת דמעות

הייקו
פרפר על פרח

הומור
הרופא המליץ על מקלחת חמה,
שירים של לד-זפלין,
סרטים של אימה.
הכל פרט לנקמה.

הורדתי את המים
על העיסה הגושית החמוצה

תינוקות יונקים דם
משדי אימותיהן
ושומרים ירוקים
עומדים ביניהם

אני רוצה לפגוש בך שוב
בחולצת הקטיפה השחורה

שיני הזמן נגסו בגופה החיה
עד לבלי הכר.


כתוב לך שיר,
הקדש שורה נוספת,
הדיו כמו דם,
העט משספת.

בעולם בו נוהג
נהג אוטובוס בעל יד אחת,
וידו החסרה
נלקחה בידי תינוק ללא נצרה.

השיר הזה תינוק של אכזבה,
נקשור לו סרט תכול לראשו
ונחכה שיתחיל ללכת.




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
אני אוהבת את זה
מאחור!



שרה טבעות.

תגובת מערכת:
אין הנהלת האתר
אחראית על
פלאגיאטים מהשער
הכמעט אחורי של
עיתון העיר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 794. בבמה מאז 9/10/00 11:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לערן יהב
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה