[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על ערן רובינשטייןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ערן רובינשטיין

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
או! לזה התכוון המשורר! הנה הקלה הראויה לשמה, לא החיקוי העלוב
ההוא הנוטף בקמצנות מן הבשר החי שכמפטמים אותו בכל הכוח. סוף
סוף הרגשתי איך המתח נמוג באמת. עכשיו אוכל לנוח. לא אצטרך
לרכז את כל כוחי בחיפוש אחרי קני סוף הנטועים בשולי חדרי
שיצילו אותי מלטבוע באור

כל יום אני שם מכנסיים. אפילו אם קמתי מאוחר, ואני לא עובד
באותו יום, בסוף, באיזה חלק של היום אני שם מכנסיים. אמא הראתה
לי איך לשים מכנסיים ואחרי כמה שנים, כשהתחלתי ללבוש מכנסיים
קצת יותר כמו של גדולים, היא הראתה לי איך לשים מכנסיים עם
ריצ'ריץ' בלי שיתפס לי


לרשימת יצירות השירה החדשות
הייקו
חלונות פתוחים

הייקו
בחור צועד ברחוב

אני נציג כל הביחד
מסנתז אני שמחה ופחד
(ועוד מיני דברים בלתי אפשריים)
למים עכורים.

אם אחשוף את הבטן
תצאנה דמעות
ומילים

בלון על כר מסמרים.

והסמל (לא רשמי)
על הכובע
ברק מתכתי
זה מה שהורג אותי

אני הולך! לישון עכשיו.
כי אין לי משהו
חדש לאמר

אני שואל את הרוקח כמה
עולה אקמול

אני בכלל לא
יודע באיזו עונה

בתוך הראש שלי

לאף אחד אין גישה.

ובעצם כבר בהתחלה

ותאחז נפשי בתשוקה אל האי
מתעקשת
ותאחז נפשי יבשה
קפואה
ונואשת

זמן איננו איבר מתמטי

כשהסיגריה באה לפני שהוא גומר
זה לא סקס

שפנפנים לבנים רבים
מקפצים בחלציה
שפן אחד נעלם בחשכחת שפתיו.

ואנחת רווחה כי ילדי
למד ללקק פצעים
אחרי שגופתי התקררה

ריחוף מורבידי
ריחוף סכיזואידי
ריחוף מנוכר

ישנם גגות בתל אביב
עם מרפסות וורודות
אשב לי שם בקרסוליים נודדים

אבל בתי קפה גרועים ואדומים
עם כסאות של פלסטיק
כמה אני שונא אותם.

חשבת אותי אמיתי

ואל תזיין לי בשכל על
ביטוי של עצמך
וחיים שהם שלך

והיא היתה בת-ים מעודנת
ואני בניתי עליה כיסא

מורבידי
יגיע סוף אמות כמעט
לאט אבנה לי איש אחר
וכל יום אבכה קצת / אבכה אבכה אבכה יותר

פנים הידרופוביים של ילדה צווחנית
זה לא קשור לכמה הוא כועס עלי.

לרוקן למהר
להקיא מתוכי את כולי

הלבן הזה עוד ישגע אותי!

להושיט מרכולתי,
לפשק,
בצופי לפתות חרקים פוחזים
לדגדג בעלי כותרתי

גל בהיר של עורו הצעיר שיכה בי
וכגל תכה לשוני -
לחפש ולחקור
לו היה לי מקור לדגום
מן התהום ולנגוס
לאכול
להרטיב ולכרסם

ארוטי
ונסה אוהבת למצוץ
וכל יתדות בחייה כמוץ
יעופו ברוח

הוא לקח לי את כל החיילים הקטנים
עכשיו
הוא לקח לי את כל החיילים הקטנים.
אתה שומע?

טיפה של דבש עם כוס של קוניאק
אף על פי שאצטרך את הבקבוק בסוף לשבור

בהיותי משוטט באירופה
אשחט מלאכים חלושים
עדיין מתרשם מפיהם הצחורים

שני היה מעט עתיק
חזק ומצוייד
תקע אותי מכל הכוונים
השכיב אותי ליקק פתח הלך.

עם כל גדלותי הייתי קטן

גם לרקום חלומות מתאי זרע דביקים זה טיפשי

אקרע את העור
אדמם
שברי עצמות

כשהאבוי גומר אני בטוח
שיוצאים משם ורדים קלים
ברקים לא מחשמלים פרפרים

מוזיקת רקע מקצצת ברוחב הפס של מחשבות
אתם חושבים שבגלל זה היא כל כך נעימה?

אם היא לפני התחייבותה הגדולה יכולה לעכל טוסט בולגרית

אחוז בהן
השפרץ אותן
לעס

ערפילים סגרירים נוצצים ואורו
של שמש שובב
קישטו עפעפיי

ריבועים ריבועים ריבועים ריבועים
זה כל מה שראיתי מחלון השירותים

אינני רק ארסי כי אם גם דו פרצופי

אז שמתי את האשמה בזין
וברחתי אל בין השפתיים שלו

תקתוקו של שעון הסופר רגעים אבודים

פיסות בהירות בוהקות
משתהה מבטי
על קווי מתארן החדים
שציירה נשיקת הקרקע

צדפה מחונכת תנצור אוצרה
תחבוק בגפה
תעטוף תשמר תצנזר החרפה

בסוד משפריץ על דף נייד
אחר כך שם נייר בספר
תיק רפואי

עדיין אני חש כאב

בינות ענפי העץ שבחלון
כמו נחש כחלחל כסוף
זוחל בעצלתיים

חרטו על הקירות
בצבע
עשוי שומן חיה

אם אני בצלם
אלוהים
חתך מזמן את הורידים

אין לי מושג

מי זה בין הידיים שלי?

יודעת שהרכבת תגיע בסוף
אם בעוד שנה או שנתיים או שישים וחמש
ויש שם עוד כל-כך הרבה רצפות
וגגות ואבנים שאפשר
לדלג

וגופתי רבצה בתוך הרפש

הרחקתי הפולשים מחלונות ביתי
לבל יריחו נוכחות פראית ואפריקאית.

וכמה זמן
פרפר
ישקע בשאלות

לסלקן ולא לדעת
לאונן לגעת
ולישון

ורגל אדם מעולם
לא דרכה בחוף ים
בתולי
לו היה החוף בשבילי
הייתי מרטיב בפי את החול




אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
להיקרע מצחוק
מסלוגן של עצמך
בגלל ששכחת
שכתבת אותו זה
הדבר הכי עלוב
בעולם, בכלל,
להיקרע מצחוק
מסלוגן זה
עלוב.


צרצר, ממש, ממש
עלוב.


תרומה לבמה





יוצר מס' 69323. בבמה מאז 15/6/06 4:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לערן רובינשטיין
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה