|
דקה שלמה חלפה מאז שחזרה לשבת על הספה הירוקה ועד שאגרתי את
האומץ לגשת אל שניר, ששכב על הרצפה. לחשתי לו באוזן את מה שלא
רציתי שמיכל תשמע, אבל מיכל לא הסכימה שנשאיר אותה מחוץ למה
שזה לא יהיה שתכננו, כי, אתם לא חושבים שאני גם ככה כבר ממש
לגמרי לבד, היא אמרה.
|
רוני, בעלה הטרי של אמא, לא היה הראשון שניסה וגם הצליח, לשכנע
את אמא
לעזוב אותי בבית החולים. הוא אמר לה שעדיף שלא להתערב, לפחות
עד שכולם
יהיו בטוחים שהכל עבר ונשלם
|
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
