|
והשפתיים ניתקות האחת מהשניה ונסגרות זריזות ממלמלות מוציאות
אויר שמלטף את מיתרי הקול השקופים ויוצא חסר תכלית אל החלל,
והלשון מרטיבה את השפתיים שיבשו מהקור, ונסיון נוסף ללחוש לבטא
להגיד לדבר ולצעוק כל כך חזק... הישארי!
|
בדמעתך קיוית שאתפתה.
אפסיק את צעדיי, אסוב לאחור,
ומה רצית? שהכל יעצור?
|
בלילה ללא ירח
אהבתי אותך ללא גבולות.
הבטחתי לך הרים, ימים, מה לא?
|
באתי טרוד,
באתי עצוב,
הלב שוב לא מרפה.
|
ואז אני פתאום אגיד הכל. הפעם אני לא אפחד. לא אהסס לרגע. לא
אבלע את מילותיי. לא אבלום את עצמי ואגיד לך הכל. הכל את
שומעת? את תשמעי אותי. את לא תוכלי להפסיק אותי הפעם, את
שומעת? את לא תעצרי אותי. ולא תצליחי להתעלם ממני. אני לא אלך
מפה עד שאני אסיים להגיד לך
|
|
|
אולי אני אמות
מחר, אבל לפחות
אני אדע שנשאר
זכרון קטן ממני,
שרק אתה קורא
עכשיו, והסיכוי
שמישהו אחר יקרא
את זה הוא קלוש,
אז שמע, ושמע
טוב.
היטלר היה
יהודי. |
|
