|
ערב סגרירי בשלהי אוקטובר המתעתע,
אני רכון על כסא נדנדה מסתובב בתוך קופסה גלילית של בטון
מזויין,
|
שעת בוקר קרירה,
אני נוסע על כביש עקלקל בדרך לחברון,
האוטובוס הומה עד אפס מקום,
חיילים, מתנחלים
|
חיבור זה נכתב במהלך שהותי בהודו , תאילנד , לאוס וקמבודיה
והוא ניסיון להבין ולהעלות על הכתב הקשרים נרחבים בשיטת הכלל
אל הפרט , מתופעת התיירות העולמית ועד לשאלת החיים הערכיים
הראויים שיש ליצור כאן בארץ ישראל
|
|
|
טוב סלוגן לנשמה
- מארץ ישראל
השלמה |
|
