[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 Eran-g

אל היוצרים המוערכים על ידי ערן גפני

לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
כגלים של עצב נישאים ביובש אויר
סתיו המסרב להפוך לחורף,
אני מונה כ"א שנים
בד' אמות המוות

ייסורים
גם לו יתקצרו חיי לשליש ולרביע,
גם לו לא ינעמו לי רגבי עפריי,
גם לו לא תנעם עליי ארץ מצפון ועד תימן,
כל כולי הרי עשוי וערוך לכבודך

גורל
האושר הוא כרטיס חד-פעמי
פדיתי אותו, אני חושב, כשראיתי את עינייך
שם טמנתי את לבי
שיפעם, אולי, ברבות השנים בחייך.

"אתה תתגבר" את אומרת

כשאת קוראת לשומרים

שיסלקו אותי מנתיב חייך

אל דרך מבוכה ועלבון.

מצב
ואראה הבהוב אחרון של ברקים
בירוק המים
ואז -
תהום.

תחושתי
Hot steam rises from fallen bodies
As you kneels by the front door
Soaking it with only one word,
Painted with the blood you harvested

מחאה
On my way to Jerusalem
To mourn, to cry and to beg,
The road is winding up the tree-covered mountains,
And through the pines' needled branches

חלום
as I feel my blood pulling like been magnetized
to the steel blade of her knife,
and her black hair is like a beacon
against the pale, white, evil moon

ייסורים
לגיהינום נשלח אבק אדם
מקולל לנצח בפיך, נעמי,
לא לחיים ולא למוות
כי לאבק הפכתיני, נעמי.

אמונה
לירכתי צפון רחקתי,
נגזזו פאותי והלבין עורי.
מפני פורעים הסתתרתי ושפה אחרת למדתי
אך בדמי ובנפשי נשארתי אח
לנעמי.

געגוע
מה אוכל לעשות וקצרה ידי
ואין לי נתיב אל הרי הסלע
להגיע אל לבבך
בעיר הגדולה שלחוף האוקיאנוס.

ג'ננה
שדים כחולי כנפיים
מלווים אותי אל מותי
וממעל, על אפר עצמותיי
אני רואה את נעמי.

געגוע
את מי מחפשת נעמי
על המקלדת?
שמא את הבלתי-נסלח
שניסה לבוא אל מחסה כנפיה
וגורש?
אולי את גיל 20 האבוד,
אופק פתוח, ארץ מולדת?

ייסורים
נעמי
הופכת אותי לנציב של מלח
ומקפיאה אותי במרתף לבבה.

גורל
הוד מעלתה יושבת ב-L.A.
נתיניה בארץ הצבי
כבר לא מעניינים אותה
ומרצפות הזהב יקרו בעיניה

ייסורים
וכאהוב אדם את אלוהיו ויט אוזן למצוותיו
ובהעריצו את ארצו וייתן נפשו וגופו בעבורה,
כך אוהבך ברוחי ובלבי וכך אכבדך ואוקירך.

רק בתי אבן יקרים, בחוץ הכלבים
ובפנים - מי יידע?
ואני, צל שחור מהעבר, מחפש את נעמי.

תחושתי
אלמלא הייתי קיים,
ומעולם מבטן לא יצאתי
וחיי לא החלו את פרפורם בעולם,

גורל
בנסוע ארוני מעם גופי,
וזכרך כדביר קודש קודשים בקרבי,
ובעלות נשמתי אל כס הכבוד
וידע אל וידעו שרפי מרום
כי נצרבת בתוכי בשוטי אש עינייך.

געגוע
אני זוכר את היום בו הופעת לפניי -
יום תשעה באב חם ומוקדם -
ולי היה זה יום חג
שבו קרם חלומי עור, שיער ועיניים
בדמותה של הנאווה בבנות.

געגוע
אני זוכר אותך
באביב
עת מרבדי פרחים מבדחים
גורים קטנים
והשמש מאירה כחיוך קטן ששלחת לי,
ברגע של חסד.

ייסורים
נפלה עליי יראת נעמי
ואימתה עליי נסובה
נוראת-נקמות הינה
ולרחמים לא תפנה לבה

אהבה
דגולה את מרבבה
ונשגבת מהמונים
זאת את, נעמי.

גיהנום
זה אותו כאב, זו אותה הרגשה
כמו אז, כך עכשיו הזמן זוחל לאט:
1985, 2002

ייסורים
כשרונך לייסר לב אוהב
גם אלוהים לא הצליח להוכיח.
את עוקרת עצמך מעמי
במשיכת כתף, בשתיקה.

געגוע
נשמתי יוצאת אלייך.

געגוע
נעמי אותי לוקחת
למחוזות עצבות ופחד
אל חלום מוזר בלילה

גיהנום
נעמי תלך לאור נרות נשמה שחורים
אחרי ארוני
היא תחוש במשבים קרים ובעלים
הנושרים על גבי ארוני

געגוע
עכשיו אני כבר יודע חשבון, עכשיו אני כבר יודע לחבר
עכשיו אני יודע כמה זה שבע עשרה ועוד עשר,
כמה שנים לוקח לזכרון להשאר טרי ומדמם

גיהנום
אני חולם על נעמי בלילות ובימים
לעמקי ההזיה אני בורח.
אני נרדם בלי לנוח, אני נטרף בחלום
אז אני הולך לישון מתוח.

ייסורים
בשערי הגיהינום
ניצב אני, גיבן מקולל
מאחורי שנות שתיקתך
לפני הנצח האפל
ומלאך שחור מניף המאכלת
על צווארי

כמיהה
פעם
כשהייתי ער או חולם
משב רוחך סרק את בשרי
ונפשי סבבה כסליל רשמקול

אהבה
נעמי,
מה יפו פעמייך
הנאווה בבנות.

חמשיר
ואוי לי משתיקתי

ואוי לי מדיבוריי

כך או אחרת,

נפשי תאוכל

באש המבוערת

ואבדה התקווה

גורל
העודך ערה עד 3 לפנות בוקר
לסדר את חייך
ולחסום אותם בפני
אוהבייך?

ייסורים
באתי אלייך, שחורת השיער,
אבל נשמתי עוד תמשיך ותבער
את ניצבת למעלה בפנים חמורות
ואלוהים עדי, יש לך עיניים יפות.

גיהנום
הו, נעמי, העליני בנתיב קדושים וטהורים
ואטהר בפני האל
בזכות מחילתך.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הכל מתחיל ונגמר באהבה, בכמיהה, בקשר הרופף ובניתוק האכזרי.
פעם זה היה לפני 18 שנים, אח"כ זה קרה לפני שנה.




יש לך אש?
לא אני עובד
כרגע על יסוד
האדמה.
קאנט ואריסטו
מערבים שמחה
בשמחה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 27569. בבמה מאז 28/10/03 4:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לערן גפני
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה