|
מתי שוב עברה בשיערך יד נשית מלטפת, נעה באיטיות ממכרת, סורקת
כל פינה, מצמררת את קרקפתך, גורמת לנשמתך לגרגר?
מתי חשת את אצבעותיה הארוכות, המטופחות, הריחניות, מתופפות על
פניך בעדינות אין קץ,
|
פתאום שומעים בחוץ חריקת בלמים עצבנית, ואז הם צורחים כל מיני
דברים בערבית וחלק אני דווקא מבין, כמו מנייק, ואז שניים או
שלושה תופסים את זה שירו בו ומתחילים לסחוב אותו לתוך המיון,
תמיד זה נראה כאילו הוא הולך ליפול להם מהידיים איך שהם
מחזיקים אותו עקום, כולו
|
היא פתחה את המקפיא. יש אלוהים. מולה חייך בקבוק וודקה קרה
כקרח. אפילו יותר טוב ממים, תפוחי אדמה זה בריא. ועכשיו
סיגריה. היא צריכה להמציא על זה פטנט - "דיאטת וודקה
וסיגריות"...פשוט גדול.
|
תראי, אני בטוח שאתן מקצועיות ומסורות, ופועלות לפי נהלים מאד
ברורים שמוכתבים לכן מלמעלה, אבל אני מאד מבקש ממך, נגיד כטובה
אישית - אל תדברי אליו יותר בטון הזה, כאילו הוא ילד מפגר,
בסדר? למרות השבץ, הוא בערך פי שמונה יותר אינטליגנטי ממך.
אני מודה לך
|
היא שמעה אותם מלחששים, מצחקקים, מתעוררים לחיים בתוך דמה.
מיליוני נחשים ארסיים זעירים, חלקיקים מולקולריים מרושעים,
פולשים אל גופה, כובשים את גופה, רוחשים בתוכה, כסוכני מכירות
ממולחים, מוכרים עצמם לפתיים הקטנים, מפתים, חוברים, ממכרים,
משכרים, והפתיים הקטנ
|
מעילה עשוי מעור של אהבה,
לשון קטיפה לה והבל הדרים,
קולה הוא סופרן-ובה מרהיבה,
עיניה מדורות של כוכבים
|
ובתהום הפעורה,
שבין אורגזמה לסכין,
את מרגישה כל כך הרבה,
רק לא אוהבת.
|
אני שונא פושטי ידיים, שלא אומרים תודה,
או "איך היה בעבודה?".
וגם אותך אני שונא, רק כשאת פה.
|
במורדות,
שופכים הרים את צלליהם,
ובפסגות,
זהב טהור, נוצצת שמש אחרונה.
|
הם עינו והפחידו כשני עשורים,
ועכשיו לך תבחר בקריירה, ילדי.
אתה לא מתפקד ומלא בפחדים.
פועל כחול צוואר הוא גיבור אמיתי,
פועל כחול צוואר הוא גיבור אמיתי.
|
הפעם ננגן בלי כינורות.
דיווש אופניים חרישי יטווה שיחה
|
והאדם, כן האדם הוא בן אדם,
חלקי מספר האנשים איתו בחדר.
ואם לבד - הוא בן אדם,
ועם חבר - חצי אדם,
|
בכל טיול רכבת, יש מישהו שיודע,
יש מישהו שנוסע,
בכיוון אחד.
|
זה רק אני והכלבים, את נורה ג'ונס לקחת,
אבל אצלי היא שרה-עד, רודפת עוד פיראט.
שירה הולכת ובשלה, בערוב האדם,
יותר מוויסקי, כך נראה ,And even more then rum.
|
מונוגמי בשדות,
הולך לאיפה שרועות האיילות,
שיחים גבוהים, שיחות קצרות,
מה רועות האיילות בלילות?
|
ובי פועם את הברורות:
הפניקס מת! הספינקס שולט!
בקרבורטור הלוהט
של האופן החד-סטרי של יחסינו.
|
ואת תאמרי -
אין ציורים שלא אומרים דבר,
לאנשים תמיד יהיה
קשקוש או מה לומר.
|
פולח סתרים וקירות,
עוקר מרבצן מסיכות,
מקיץ משנתן לשונות,
שופט בעיני סערות.
|
נתקלתי בקירות אשר חיבקו חזק ממך,
אמר האיש בשיר,
והוא לחש ברוך - את מהפנטת.
|
הכדור נמצא אצלי תמיד כשאיני רוצה,
שאר הזמן הוא במגרש של הטובים.
שונא, שונא עד דם את הקבוצה שמשחקת לצידי
|
שלכת צפון אטלנטית,
מסעירה את נפשך בשלל צבעים,
מתפשטת מול עיניך כמרחץ דמים,
היא כמו שירה.
|
ונדבר, נאכל, נשתה, נעשה סמים, נדפוק שכנים, נשליך את התינוק
מהקומה החמישית, נטנף ת'אווירה עם פרויד וניטשה ושפינוזה,
נשתין מהמרפסת, פוספט זה טוב לחקלאות, אני אשקיף על הירח
ואכתוב בראש שירים
|
חלמת על טוק שואוז?, ראיונות בעיתונים הגדולים?, להתמרח בקצת
זוהר?
ראית את עצמך משעשע את עם ישראל בפריים -טיים ובסוף הערב לוקח
אתך את הדוגמנית התורנית לדיון מעמיק בנושא השפעת נוגה על
אוראנוס?
|
|
|
"אני חושבת
שאנחנו כבר לא
בקנזס..."
תרנגולת בדרום
תל אביב. |
|
