[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ערן אביבי

בפעם הראשונה נולד ב 1.5.1974
בפעם השניה נולד ב 21.3.2006
היום בו החליט לעבור את הגדר ולחיות כמו שהוא רוצה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הומור
התחושה של הקלסטרופוביה מיד אחזה בי כאשר כיוונתי פנימה.

אירוטיקה
התחלתי לעקוף אותם לאט לאט, עם מבט עוקב אחרי הגוף שלה. השדיים
שלה גדולים ונעים בצורה שגורמת לזקפה מטורפת.

שעת ביו ערביים, המוח קודח, רוצה לצאת, הוא נזכר בימים בהם הלך
לבד, טיול הוא קרא לזה, טיול, כמה דקות של עזיבה מוחלטת את
המציאות הקיימת והימצאות מוחלטת בעולם שלו.
טיול.

פימפומים - זה לפגוש אנשים מוזרים במצבים מוזרים ברחוב ובכלל

לרגע אחד שמעתי ציפורים במוחי, עצרתי, ניסיתי להקשיב מקרוב,
קירבתי אוזניים אחת לשנייה ונעצתי את העיניים יותר עמוק בתוך
הגולגולת אולי אצליח לראות אותן, את הציפורים שבמוח.
הרבה דם, רעשי גלגלים ומין חלקים לבנים ורכים שכאלה אבל
ציפורים, "יוק", אין, גורנישט, מפ


לרשימת יצירות השירה החדשות
משתוקקת לחיבה
צורכת חום
צורחת אהבה

אזכרה
אז קרה

יחסים
לעיתים כשאת מתעוררת
אני כבר ער
מביט בגופך הנפתח
מקרומים של שינה

יחסים
מגע של ידיים בתוך חשיכה,
השמיכה מתרוממת ואנחנו איתה,

ארוטי
שדיה הגדולים מחזיקים את פני

בתוכי חי אדם נוסף,
אדם שרוצה לשלוט בי,
אדם שרוצה להוביל אותי לפחדים שלי.

הולך אל המים לשתות לי מעט זכות ותום.
הפנים משתקפות מתוך הגלים הקטנים, מרוחות.
החיוך נפרס על פני חצי מטר ואני אוסף אותו לשתיה.

ילדי זהב נוצצים בחול המדבר,
ילדי אושר לובשים חול ושמש,
מטיילים הם לאורך נוף וצוקים

מדבר, פסטיבל של אנשים וצבעים, מוסיקה חזקה ואנחנו רוקדים.
הבוקר מעיר אותנו לתוך רוח קרירה שמתחבקת עם שמש צעירה.
האור שלנו מחייך על המזרן הקטן שלידנו, חיוך של מלאך על פניו.

הקול הזה הוא שלי, או שאני שלו?

אהבה
רגע אחד לפני,
המוח מחפש הצצה לרגע הבא.

ואת לא איתי

אבנים מפוזרות בתוך האדמה
של המדבר,

המדבר לקח אותי לטיול בנשמותי,
שמחה ועצב שזורות בדמי, מספרות אותי למדבר.

אמא קוראת להם לחזור, להתחפר
בפחדים שלה, להתגונן אצלה בקן.
העננים שטים מהר עם רוח גבית,
השמיים מחייכים ועוטפים את הילדים.

נושק לרגליה
מלקק ממנה את
כל יומה

מנתב את חיי
במעברים צרים, נהנה לראות את העולם
עוטף אותי בשתי ידיו.

ארוטי
אני בתוכך
ואת מסביבי
יודע אותך
יודעת אותי

שכול
החיים ממשיכים, לכאורה, ואנחנו איתם, לכאורה.
תקועים בתוך קיום של ספק חיים, ספק תנומה.

לוקחת וזורעת
בתוך גופך חיים שלי.

ועברו ימי העינויים
ישבתי להביט אל השקיעה האישית שלי

מחפש חריץ לליבה בעיניה, מחפש חריץ בחולצתה לשדיה

פתאום ועבר בי רגע, חזרתי,
פתאום נשברת בי, מתה, עברתי
ועכשיו רועד גופי
ואני, היכן אני?

נעמדת מולו והוא מחבר
אותן לאהבה, מילים של אהבה,
מחבקת אותו לתוך השינה.

פניי ניבטות במראה של החיים,
נוגע בקמטים שלי, מרגיש את
העור הצרוב.

וואו, זה היה נפלא!

רגע לפני היותי אבא,
אני משחזר את אותם הימים כבן.

ארוטי
עם זין עומד אני מסתכל לתוכך,
מודד את גופך ורוצה לקחתך.
עם זין עומד כמו אנטנה של רדאר,
אני מחפש אצלך את המוכר.

עומדת עירומה
מולי
ידיה פורשת
מולי
רגליה מפשקת

החלום של שונטל התפרס להרבה נשמות
החלום של שונטל היה עיניים כחולות
רבים היא פגשה ועוד יותר שאלה
איך הופכים עיניים שקופות כשלה

אני יושב בין רגליה, מרגיש את חום גופה לקראתי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
היי לי כאחת ממני
ואהיה לך כאחד ממך




אל הארכיון האישי (66 יצירות מאורכבות)
נו חלאס מה
תזכרו לי את זה
לכל החיים ???






אדולף בשינוי
תדמית


תרומה לבמה





יוצר מס' 5854. בבמה מאז 11/9/01 15:07

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לערן אביבי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה