[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אינג' יחיאל צבאות
רפי לביא
1937-2007

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כבכל ספטמבר, עת יורדת תוגת הערב על כפרנו כבר בטרם שעת התה,
חשות עצמותיה הנרגנות של האלמנה טאפט את הלחות החדשה-להכעיס,
הקמה עליה לכלותה. היא מתמלאת עוז דוקאי, שואפת בהתרסה את
האויר הכבד, ומקפידה הקפד-שבעתיים על תיורה היומי בממלכתה
הזערערה.

כי ז'אנק, שיושב תמיד בשח-מט של הרוסים בגן העיר הצמוד למדרחוב
ושותה וודקה כמו מים וכולם בראשון מכירים אותו בתור אחד שלא
צריך להתעסק איתו, לקח כמה חבר'ה טובים ומחוסרי עבודה ובא
לראות מה קורה, זאת אומרת לעשות סדר, זאת אומרת עוד יותר
בלגאן.


לרשימת יצירות השירה החדשות
Passion becomes you
While you become lost,
Surrend'ring thine cherished desires of yore;

אינטרוספקטיבי
בואו אלי,
קירבו...

געגוע
אך גם כי אגרף באזוב שסביב מלוא-חפניים
רועמת שתיקה -
הן נפלה שלהבתך מארזי מקדשי

אהבה
גם אם גג-רעפים לראשינו אין
והרוח ממעל ינשב בין-לבין

ייסורים
והשלת אותי מעליך
כשם שהסתיו משיר עלים

עצב
הרוח קופח בעפאי השיטין
השמש נושב בין תריס לחלום

ייסורים
פוסע בין טיפות תקווה
מבלי להירטב

כעס
לא אקלח בעדי
חרירי הפלדה
הנוקבים במוחות הרופסים

תן, לגיונר,
תן מסמר אחרון זה,
שים בעקב שכשל בדרכים

כמיהה
מתוך רגע של אור, של אויר ושל צבע
נישא על אדווה הפושטת בסתיו

קדש ורחץ
בנקי-כפיו

כדרך אגבים נרפים של ערב אוגוסט לך

גורל
בגווה חולף לו רטט, היא צופה מורד הרחוב
ואצלי בנפש, פנימה, רסיסים פזורים לרוב

לפעמים היה נותר שקוף וצמיגי,
לפעמים אטום, כהה ומתפורר

קיבצתי צבירי-כוכבים לעתיד
בדיתי בהם מזלות
ניכסתי לי אור של שמיים רבים
ושוררתי בו שיר-מעלות

אהבה
שלא מדעת, כותבות בהונותי בחול
שירי הלל לממלכות אשר לא ידעוך


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
קירות הקתדרלה מזהירים, למטה רק חושך, לבבות המאמינים פועמים
כאחד בלהט התפילה, גם מי-האפסיים סוערים וניתזים בתוך כלאם
הקטן, כמו מחשבים להמלט ממבטו של היודע-כל, בוחן הכליות

פרופסור אהרון זגורסקי מת. מרים זגורסקי, האלמנה, פתחה את
הצוואה והחליטה מיד שלא לקיים את הנאמר בה.

במפרש בוטח, בצעד גאה,
פולחת הדו-תרנית
סנטה מריה דה לה ורה קרוז
את מימיו הקוצפים של
האוקיאנוס האטלאנטי




אבא של אפרוח
ורוד.
הוא תמיד
ערומקו, אז קל
לבדוק.

(מתוך "עוד ועוד
אישים שלא היו
יהודים", הוצאת
מערבל בטון
2003)


תרומה לבמה





יוצר מס' 19831. בבמה מאז 11/2/03 10:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאינג' יחיאל צבאות
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה