|
"המוות רוכב על סוס בשמיים ופני נערה לו.
גון עיניה כעין הענבר..."
"המוות רוכב על סוס בשמיים
על הארץ יושב משורר ורושם את פניה על המים.
המים סואנים בערפל וקצף, והוא רושם פניה על
המים..."
(המלאך \ פנחס שדה)
החורף במרחק שש וחצי קילומטר מכאן.
זה היה מה שקירב בינינו והקיץ הרחיק,
או להיפך, אני כבר לא סגורה על זה.
לא ידענו מה בטוח;
אם להתקשר ולבקש עזרה,
המספר של המשטרה נמחק מהתודעה.
להזכיר לך?
|
כמה יפה אתה נראה
בזקן לבן ארוך וכרס עגולה
כמה נהדר וגדול אתה נראה
בחליפה קלילה ופשוטה
בעיניך הכחולות והתמימות
נאה כל כך...
|
הכוח להרוס גברים
הוא
הכוח ליצור נשים
|
אבל אתה לא תהיה פה
כדי לספר לזה שאחריך...
|
ואני אהיה
פה
כמו תמיד
קצר
חד
כואב
גועש
(ולא קורה)...
|
אני הנערה ששכחת מאחור,
זאת ששוכנת עדיין בתחתית התת-מודע שלך.
אני הילדה ששכחת לטפח
|
אתה יודע עליי ה-כ-ו-ל,
אתה מרגיש אותי תמיד.
אתה אוהב אותי מכול
ויותר מכולם.
|
את תהיי לי לדובדבן.
מסוכר, אדום ומבריק.
בקופסת שימורים,
שמורה וחתומה,
|
זה רק אור הירח שמאיר את פנייך,
וטעיתי כשחשבתי שאת חיה;
|
יום אחד אני אמצא את זה
אי שם בין העיניים שלך
או אולי בין השפתיים
יום אחד אני אמצא משהו
|
אין לי צורך בך יותר;
אני יודעת שזה מפתיע -
היה לנו כיף ביחד
אבל איבדתי הכל
|
הייתי תווים;
היום ריקים מתוכן,
עוד כתובים על דף.
|
בנשמת אפי האחת
הפחתי בך חיים
נתתי לך אהבה
לימדתי אותך יושרה
|
זורק מבטים,
מחפש איזה טרף.
בלי הרבה לבטים,
הוא נועץ את שיניו
בך.
|
שכר אותי וזרוק אותי לים
מישהו חייב למצוא את המפתח
|
אני צריכה חלומות משלי...
אז החלטתי שנמאס לי מחלומות קונפורמיסטים של ילדות קטנות בגילי
ושאני אצור לעצמי חלום משל עצמי.
אתה לא זה, לא זה, ולא זה, אתה פשרה בין הכל...
|
יש איזשהו טעם שאנשים משאירים אחריהם תמיד אחרי שרואים או סתם
מדברים איתם, איזושהי הרגשה שהם משאירים מאחוריהם.
ויש איזה טעם ישראלי בכל מיני נקודות קטנות וביזאריות. למשל,
במקום שסולידיות ושאנטי נפגשים.
|
ואז אני נוהגת בדרך לעזאזל מקווה שמישהו יכנס בי מאחורה ויעיף
אותי לקיבינימט וישאיר אותי מדממת מעוכה בתוך הריסות האוטו.
כמה וולגארי. רק רוצה להתקשר אליך שתבוא ותזיין את כל הטוהר
הזה שנכנס בי החוצה ורק אז אני אצא מהתמימות הנאיבית והמגעילה
הזאת ומתפלאת
|
כל הכימיקלים בראש שלי מושכים לכיוונים שונים. העולם שהיה לי
הולך ומתערפל;
|
צריך אנשים (טובים אבל בעיקר רעים (זה הדבר הטוב היחידי שהם
עושים)...)
|
אל הארכיון האישי (201 יצירות מאורכבות)
|
|
תנו לי להיכנס,
אבא'שלי ערומקו
אפרוח ורוד מנצל
קשרים במשרד
הפנים |
|
