[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 302302584 302302584  white divel

אל היצירות בבמה האהובות על עינבר דיבלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עינבר דיבל
1985, שנה קשה, שנה יפה, החליטה יישות במקום כלשהו
בעולם החלטה חשובה.
להבה צריכה להגיע לאויר העולם.
וכך, כדור אש בוהק, בלתי נראה, יורד מהשמיים ו9
חודשים לאחר מכן (26 באוקטובר ליתר דיוק) נולדה
תינוקת ירוקת עיניים בשם עינבר.
עינבר גדלה ובגיל 7 היא מקבלת רשות מהאדון להצטרף
לקבוצה.
לעינבר יש חברה טובה טובה (נוגה) וידיד (דין) מגניב
מצחיק וחתיך (מחמאות אלה מפרי דמיונו הפרוע של דין
יש לציין).
מרגע צמיחת שיערה של עינבר, ביום בו גילתה ששערה
עומד להיות חלק-גולש, ניסתה לתלתל אותו בכל מיני
מכשירים משונים, אך לשווא, שיערה החום-בהיר של עינבר
נותר חלק ומעצבן כשהיה.
(רק קצת שרוף יותר בקצוות)
עינבר היא לא אדם עצוב במיוחד אבל היא אוהבת לכתוב
סיפורים עצובים.
אולי זה מגוון לה את החיים.
לכו תדעו...
לפני חודש בערך החליטה לפרסם את סיפוריה באתר "הבמה"

ו... ככה הכרתם אותה.
או שלא.
בכל מקרה הפסד שלכם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"...מה טוב באהבה? היא סתם עושה כאב ראש."
זה מה שכתבתי ביומן לפני 3 שנים, כשהייתי בכיתה ז'.
אז הבטחתי לעצמי שאני לא אתאהב לעולם, וגם קיימתי, עד ש...

הירהורים... אוהב, לא אוהב?
לא כאלה מוזרים, וזה גם לא כל כך כואב
מנסה להבין- אוהב, לא אוהב?
תכנסו ותקראו, לא מבטיחה שזה שווה אבל... ככה זה

לפעמים אתה חושב שהגעת לשלב בחיים, שבו שום דבר כבר לא חשוב.
אתה לא יכול להפסיד כלום, שום דבר שיקרה לא יהיה משמעותי ולא
יפתיע אותך.
לא איכפת לך מכלום, אפילו לא מחייך.
ולפעמים אתה מגיע לרגע שבו אתה מבין עד כמה טעית.

היא רגילה לשינויים, לזוז ממקום למקום, להחליף חברים כמו
גרביים, לסטוצים בכל עיר חדשה ולחיים הטובים בכלל.
היא לא יודעת מה זו אחריות, היא מתכחשת למחויבות, ושלא נדבר
בכלל על מערכות יחסים רציניות.
היא אוהבת לרקוד, לבלות עד אור הבוקר, לשתות, לפתות, ליהנות.

בבית לבד, האורות כבויים.
שומעת את הגשם דופק על החלונות, בקצב, דפיקות עמומות, חלשות,
רכות.
בבית לבד, שקט, דממה.
מכוסה בשמיכת פוך חמה, כמעט טובעת בתוכה, אני שומעת את
נשימותיי, את דפיקות ליבי.

מי יודע... אולי אני כן אבכה אתך... בפעם הראשונה... בפעם
היחידה... ואתה תחבק אותי... ותגיד לי שאתה אוהב אותי... אבל
שום דבר לא יהיה בסדר... כי... אתה כבר לא תהיה שם... ואני
אשאר לבד, עם הכאב שלי, עם הדמעות שלי, ואעצום את העיניים חזק,
ואצעק.

קחי" אמא של אור תחבה מעטפה קטנה לכף ידי.
"מה זה?" שאלתי בשקט.
היא משכה באפה האדום, עיניה עייפות מלבכות. "זה מכתב שאור כתב,
שעתיים לפני שהמטוס היה אמור...לנחות" ראיתי שהיא שוב מתאפקת
לא לפרוץ בבכי.
הפכתי את המעטפה, בצידה השני היה כתוב בעט שחור "לרותם".

געגוע
יושבת מול המחשב, בוהה במסך השחור. רינואה מחזירה לי חיוך מתוך
מערבולת הפרחים הנצחית הזאת שסובבת אותה. אף פעם לא התרכזתי
בחיוך הזה יותר מדי, אבל עכשיו הוא נראה... אני לא יודעת, קצת
כמו החיוך ששלחתי לו כשהוא הלך, חצי עצוב חצי מתגעגע. חצי
משלים על המצב

טל על מה את חושבת?" שאלה יובל את חברתה הטובה בפרצוף דואג.
"על כמה שאני טיפשה" ענתה לה טל בשקט, ראשה מונח על כף ידה
ועיניה מושפלות.
יובל קימטה את מצחה "מה פתאום טיפשה? מה קרה?"
טל משכה קצוות שיער מהקוקו שלה ושיחקה איתה באצבעה.

היא אהבה אותי.
אני הכאבתי לה, אבל היא בכל זאת סלחה.
והמשכתי להכאיב לה.
ובכל פעם שהכאבתי לה, ראיתי את הפגיעות בעיניים שלה, הרגשתי את
הכאב בלב שלה, והיא עדיין סלחה לי.
בכל פעם שהכאבתי לה ידעתי, שרצחתי עוד חלק בלב שלה.
עד שהגיע היום שבו הוא מת לגמרי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מה אני כבר יכול לספר לך, אהובתי
על הסופה שמשתוללת בתוכי?
על הרעד שעובר בי כשאני רואה אותך פתאום
על זה שאת נראית לי כחלום?

עוד משתוקק לחבק אותך, לעצום את עיניי להטביע פניי בשערך, את
לא מסכימה אפילו לדבר איתי, ומה בכך אני כבר יומיים לא מסוגל
לחייך.

והייתה תקופה ששנאתי אותך
האשמתי אותך בהכל
איך שכחתי שפעם, את זוכרת שפעם
התלכלכנו ביחד בחול

למה אין דבר מלבד שממה
למה אין כלום חוץ מהחושך
...

עם תרמיל קטן וברכות מכולם
ועם אלפי רסיסי חלומות
אני יוצאת אל העולם
...

בלילות לעולם הוא לא מרגיש בודד


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אולי חלומות הם דברים שרוצים
ואני יודעת שאהבתי אותך.
אבל חלומות הם גם לפעמים
רק חלום
ואני, התאכזבתי ממך.

אני מביטה בך
באדם שהיה שלי לעד
מביטה בך
ומשהו בתוכי נרעד

יושבת מול המסך המהבהב
מנסה למצוא מה לכתוב
כשאין לי מה לכתוב אני פשוט לא כותבת
אבל היום יש לי חשק מוזר כזה, לכתוב את המחשבות שלי, את הרגשות
שלי, את כל מה שעובר לי בראש
בסופו של דבר, כל אדם רק רוצה שיאהבו אותו
אני פשוט רוצה שיאהבו אותי

יושבת מול המסך המהבהב
מנסה למצוא מה לכתוב
בסופו של דבר כל אדם רק רוצה שיאהבו אותו
אני פשוט רוצה שיאהבו אותי...

מזמן עוד לא קרה לי שהתחלתי לכתוב מתוך צורך, כמו עכשיו. זה
מין... חלל ריק בתוך הלב, שיכול להתמלא רק על ידי מילים. ואני
לא יודעת ממה הוא נגרם. בד"כ מתוך בלבול.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
חתול שחור עבר במקום בדיוק כשהרימה הבחורה את הכפית.
החתול סמר, חושף שיניים לבנות חדות, ורץ מהמקום במהירות.
שום סימן של בהלה, הפתעה או אפילו שעשוע בתגובה למקרה המוזר לא
נראה בפניה הקפואים של הבחורה.
"חתולים לא אוהבים אותי" היא עיוותה את שפתיה בחיוך עקום.

דין הביט בעינבר. למרות שנראתה עליזה למדי, היה משהו עצוב
במבטה.
נוגה ראתה את מבטו וחייכה.
דין הפנה אליה שוב את פניו. "זו הייתה טעות". נוגה נחרה בבוז
"זו הייתה רק הצעה, זו לא אשמתי שהוא כזה פחדן..."




סיכוייך להאריך
ימים קלושים. אל
תלמד.


האנציקלופדיה
המדעית לחרגול
הצעיר


תרומה לבמה





יוצר מס' 21636. בבמה מאז 1/4/03 2:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעינבר דיבל
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה