|
הם אמרו לי לכתוב בגוף שלישי, וקצת על עצמי. הם אמרו
לציין שנת לידה. הם אמרו לי לכתוב בצורה מכובדת.
בסוף את מה שאני רוצה לכתוב, אני כבר לא כותבת.
אחרי שהיא מסיימת לנקות את גופה החלק, היא הולכת, ערומה כולה,
ביער הקסום שלה. באופק היא רואה אותו ומחייכת חיוך שקט. היא
מתקרבת אליו באיטיות ובחושניות. הם מביטים זה בזו עמוקות, לא
אומרים מילה...
|
"איפה אלוהים?" שאלתי בקוצר רוח. כבר עמדתי חצי שעה בתור,
וההוא עם הנוצות כשל תרנגולת, כל חמש דקות אמר לי לחכות. "איפה
מי?" הוא שאל בעיוות פנים מגוחך. "נו, אלוהים! הרי למה אני
מחכה פה חצי שעה?" פניי כבר האדימו מרוב הכעס. ממתי אלוהים כל
כך עסוק?
|
ואז, בהנפת יד מוגזמת ופרועה -
זבנג,
החזה שלי נקרע.
|
אין לי מונולוגים בחרוזים,
ושאיפות במקצבים,
אני בסך הכל בת אדם
שכותבת שירים.
|
אין לי מונולגים בחרוזים,
ושאיפות במקצבים,
אני בסך הכול בת אדם
שכותבת שירים.
|
הכאב בא מדי יום
אך עד הלום
לא פגשתי בכמות שכזו,
כה כואבת, כה חודרת, כה קשה;
|
דוגמנית למידות גדולות, הא?
|
|
|
ענן וחנן,
ענן גשם,
ראש בעננים,
ענן שחור,
שבר ענן,
ענן אבק.
ענן,
מציע שמות אחרים
לתוכנית כך שלא
יצטרך לככב עם
קשת הכלבה. |
|
